שולחן ערוך יורה דעה קכו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם העובד כוכבים מערה יין מכלי לטיט או לאשפה או למקום לכלוך אין דרך נסוך בכך והכל מותר בין מה שיצא לחוץ בין מה שבפנים אבל אם היה ישראל או עובד כוכבים מערה לטיט או לאשפה ובא עובד כוכבים ונגע בקלוח הכל אסור:

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(ו) לטיט כו'. אבל ע"ג קרקע לא שאף הם מזלפין ע"ג קרקע לפני עבודת כוכבים שלהן רשב"א ומביאו ב"י ופרישה ובעט"ז כתב אם שופך יין ע"ג קרקע ונגע עובד כרכבים באותו קילוח נאסר הקילוח מן הנגיעה ונאסר מה שבפנים ע"י ניצוק עכ"ל ולא פי' כפשוטו דמ"ש בחוץ נאסר משום כחו ויפה כוון דאם לא כן לא היה נאסר אלא משום כחו בשתייה כדלעיל ר"ס קכ"ה ולא היה נאסר מה שבפני' משום ניצוק דניצוק אינו אוסר אלא ביין האסור בהנאה כדבסעיף שאחר זה ואע"ג דמדברי הרשב"א שם נראה דאף בשופך ואינו נוגע אסור משום ניצוק לטעמיה אזיל דאוסר כחו בהנאה משא"כ לדידן:

(ז) בין מה שיצא לחוץ. כתב העט"ז דאפילו נגע העובד כוכבים זה שמערהו לטיט הכל מותר שכיון שהוא בעצמו שופכו לאיבוד הרי בטלי' מחשבתיה ושויה כמים בעלמא ואין כאן מחשבת ניסוך כלל עכ"ל והוא מדברי הרשב"א בשם הראב"ד ומביאו ב"י:
 

ט"ז - טורי זהב

אין דרך ניסוך בכך. אבל שלא במקום לכלוך הוי דרך ניסוך שאף הם מזלפים על הקרקע לפני עבודת כוכבים שלהם:

אבל אם היה הישראל. בלשון זה כתב הראב"ד על דין זה מסורת בידי מרבותי ומאבינו שבשמים שלא התירו אלא כח שפיכתו בזמן שהוא שופך אותו לאיבוד דנעשה בשפיכתו כזורק מים לטיט כו' ומכלל זה שכל שהעובד כוכבים נוגע בו בענין אחר אע"פ שהולך מעצמו לאיבוד בין ע"י ישראל או ע"י עובד כוכבים אחר ובא עובד כוכבים ונגע בקלוחו אסור דהא עובד כוכבים בתרא לא בטליה ע"כ:
 

באר היטב

(ה) לטיט:    כ' הש"ך אבל ע"ג קרקע לא שאף הם מזלפים ע"ג קרקע לפני עבודת כוכבים שלהם הרשב"א ובלבוש כתב אם שופך יין על גבי קרקע ונגע עובד כוכבים באותו קלוח נאסר הקלוח מן הנגיעה ונאסר מה שבפנים ע"י ניצוק עכ"ל.

(ו) לחוץ:    כ' הלבוש ואפילו נגע בו העובד כוכבים זה שמערהו לטיט הכל מותר שכיון שהוא בעצמו שופכו לאיבוד הרי בטלה מחשבתו ואין כאן מחשבת ניסוך כלל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש