פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב והניח העובד כוכבים ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין כל היין שמראש החבית עד הנקב אסור בהנאה ושמן הנקב ולמטה מותר בהנאה ואסור בשתייה:

הגה: וימכור הכל חוץ מדמי היין האסור בהנאה (ב"י בשם הר"ן וע"פ) ודוקא שהיה שם ישראל להציל היין ובא עובד כוכבים והצילו אבל אם לא היה כאן ישראל להציל ובא עובד כוכבים להצילו לא גרע ממדדו בידו מאחר דבמלאכתו הוא עוסק והכל מותר בהנאה (בית יוסף בשם רשב"א וראב"ד) וכל זה לא מיירי אלא שהניח ידו על הנקב או שתחב ברזא שם ואינה עוברת השוליים אבל אם הכניס אצבעו לפנים או ברזא ארוכה כבר נתבאר דכולו אסור בהנאה (גם זה שם וטור לעיל גם דין ניטל הברזא ותוספו' ורא"ש וס' התרומה וסמ"ג ורשב"א ועוד פוסקים).

ואם הוא בענין שאילו לא הניח העובד כוכבים ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה לתוך היין שבחבית והראש האחד חוץ לחבית ומוצץ היין ועל ידי כן יוצא כל היין שבחבית אם הניח העובד כוכבים אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית בהנאה שהכל היה יוצא ונגרר לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו ואם לא נגע עובד כוכבים אלא בקילוח היין שעומד במרזב אסור משום נצוק וכל היין האחר שבתוך הקנקן הוי נצוק בר ניצוק ומותר אף בשתייה:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ס) והניח העובד כוכבים ידו כו'. כב"י וה"ה לסותם הנקב בברזא קצרה שאינה עוברת כל עובי השולים וכ"כ הרב בסמוך:


(סא) עד הנקב אסור כו'. דכיון שסופו לצאת והעובד כוכבים סותמו ומונע לצאת ה"ל כנוגע בכולו כ"כ הפוסקים:


(סב) וימכור כו'. אבל בהנאה בפני עצמו א"א כיון דכמעורב חשבינן ליה. ר"ן:


(סג) ודוקא כו'. והרא"ש והטור ס"ל דאין חילוק דאפילו אין שם ישראל לא מקרי טרוד במלאכתו ול"ד לטירדא דמדידה דאין לנו לדמות הטירדות זו לזו כדלעיל ס"ס י"ט מיהו בתשובת ר"א מזרחי סי' נ"ו פסק בסתם כהראב"ד ולא הביא דעת הרא"ש כלל וכ"פ הב"ח סס"ך ובאמת לא ידעתי למה דהא קי"ל הלכה כבתראי ובפרט שהרא"ש מביא דברי הראב"ד ומשיג עליהם ובפרט שהוא מחמיר וכן רבינו ירוחם מביא סברא זו באחרונה:


(סד) אבל אם לא היה כאן כו'. וכתוב בתשובת ר"א מזרחי שם וה"ה אם יש ישראל שם ובשעה שנשמט הברזא היה העובד כוכבים יותר קרוב מהישראל ולא רצה העובד כוכבים להמתין על ישראל לסתום הנקב כדי שלא יהא היין נשפך ביני וביני או שהיה הישראל עוסק בענין אחר דינו כאין שם ישראל להציל ע"ש:


(סה) לא גרע ממדדו כו'. כב"י ואפשר דאפי' להאוסרים מדדו בידו בהנאה מודי הכא כיון דלא נגע ביין עצמו עכ"ל ומביאו ד"מ ואפשר גם דעתו בהג"ה כן ומפני כך כתב סתם והכל מותר:


(סו) מותר בשתייה. כן הוא ברוב הספרים והדבר פשוט דט"ס הוא וצ"ל בהנאה אבל בשתיה אסור כמו מדדו ביד וכן הוא בעט"ז ובקצת ספרים וכן כתוב בתשובת ר' אליה מקנדי"א הנדפסה בתוך תשובות ר"א מזרחי בס"ס נ"ד:

וכתוב בתשובת ר"א מזרחי סימן נ"ו דלדידן דקי"ל דעובדי כוכבים בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן ומגען שלא בכונה מותר בשתיה ה"נ מותר בשתיה ומשמע מדבריו שם להדיא דה"ה ביש שם ישראל נחתינן חד דרגא ולדידן כולו שרי מיהו היינו דוקא במקום הפסד וכמ"ש לקמן ס"ק ע"א:


(סז) אבל אם הכניס כו'. ק"ק דה"ל לחלק הכא ג"כ בין יש ישראל להציל או לא וא"ל דשאני הכא כיון דנוגע ביין עצמו דהא במדדו בידו נמי נוגע ביין בעצמו ונראה דהכא אפילו אין ישראל להציל לא מוכחא מלתא דכוון להציל דהא היה יכול להציל כשיניח ידו על הנקב מבלי שיכניס ידו לפנים ולפ"ז היכא דא"א להציל אם לא שיתחוב אצבעו לפנים ואין שם ישראל להציל שרי בהנאה וכ"כ הב"ח סס"ך דאפילו בתחב אצבעו או ברזא ארוכה היכא דלא היה שם ישראל דהכל מותר בהנאה דבעבידתיה טרוד עכ"ל ומיירי בגוונא דפרישית:


(סח) דכולו אסור בהנאה. ולדידן בהכניס אצבעו שרי בהנאה במקום הפסד ובהכניס ברזא ארוכה שרי אף בשתיה במקום הפסד כדלקמן סעיף כ"ד אבל אם הוא בענין שאין יכול להציל אם לא ע"י שיכניס אצבעו ואין שם ישראל שיכול להציל שרי אף בשתיה במקום הפסד לדידן וכ"כ הב"ח סס"ך הלכה למעשה להקל:


(סט) וע"י כן יוצא כל היין שבחבית. אבל אם המינקת אינו מגיע בשולי החבית בענין שלא היה יוצא כל היין שבחבית רק עד מקום שמגיע המינקת אז אינו אסור בהנאה רק עד מקום שמגיע המינקת ומשם ואילך מותר בהנאה כמו בברזא דלעיל בסמוך כן משמע בפוסקים ולדידן כולו שרי בהנאה במקום הפסד אפילו מגיע לשולי החבית:


(ע) הוי ניצוק בר ניצוק. כב"י דמיירי ביש קנה בנקב החבית דאז שייך לפלוגי בין קלוח שעומד במרזב לשאר היין הא אם אין קנה בנקב כולו אסור משום ניצוק עכ"ל ומביאו ד"מ וע"ל סימן קכ"ו סעיף ב':



באר היטב

(מ) חוץ:    אבל בהנאה בפ"ע א"א כיון דכמעורב חשבינן ליה הר"ן.


(מא) ישראל:    כ' בתשובת ר"א מזרחי וה"ה אם יש ישראל שם ובשעה שנשמט הברזא היה עובד כוכבים יותר קרוב מהישראל ולא רצה העובד כוכבים להמתין על ישראל לסתום הנקב כדי שלא יהא היין נשפך ביני וביני או שהיה הישראל עוסק בענין אחר דינו כאין שם ישראל להציל וכתב עוד דלדידן דקי"ל דהאומות בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבים הן ומגען שלא בכוונה מותר בשתיה ה"נ מותר בשתיה עכ"ל ומשמע מדבריו שם להדיא דה"ה ביש שם ישראל נחתינן חד דרגא ולדידן כולו שרי מיהו היינו דוקא במקום הפסד ש"ך וכתב הט"ז שנשאל בעובד כוכבים שתיקן חבית של יין לחזקו ומתוך הכאתו בחבית נפתח סדק א' והיה יין מקלח דרך שם וסתם אותו בידו ואשה היתה עומדת שם ונר בידה להאיר לו ולתקן ובתוך כך בא בעלה ומיחה בו וסתם הוא הסדק מה דין יין הזה והשיב באריכות ומסקנת דבריו להקל דכיון דהיה העובד כוכבי' בהול שלא יצטרך לשלם ההיזק קרינן ביה טרדא ומותר לדידן דקי"ל בזה"ז מגע עובד כוכבים שלא בכונה מותר כמ"ש רמ"א בסי' כ"ד כנלע"ד איברא דהאי מלתא חדתא היא ולא הוזכרה בפירוש בפוסקים אבל ברורה היא ולית בה ספיקא בס"ד עכ"ל.


(מב) בהנאה:    כתב הש"ך ולדידן בהכניס אצבעו שרי בהנאה במקום הפסד ובהכניס ברזא ארוכה שרי אף בשתיה במקום הפסד כדלקמן סימן כ"ד אבל אם הוא בענין שאין יכול להציל אם לא ע"י שיכניס אצבעו ואין שם ישראל שיכול להציל שרי אף בשתיה במקום הפסד וכ"כ הב"ח הלכה למעשה להקל.


(מג) יוצא:    כתב הש"ך אבל אם המינקת אינו מגיע עד שולי החבית אז אינו אסור בהנאה רק עד מקום שמגיע המינקת ומשם ואילך מותר בהנאה כמו בברזא דלעיל בסמוך ולדידן כולו שרי בהנאה במקום הפסד אפילו מגיע לשולי החביות וכתב הט"ז נראה דוקא שמניח ידו ע"פ המינקת שעל היין ממש הוה כנוגע בכל היין שבחביות אבל אם לא נגע שם אלא הגביה קצת המינקת ותפס בה מבחוץ ומתמת זה מנע היין לצאת עוד כדרך שעושים אם רוצים להפסיק הקלוח אז אין איסור אלא כדין עובד כוכבים המערה מכלי אל כלי דיש איסור במה שיוצא לחוץ וזהו בטל בחבית לדידן.


(מד) האחר:    כתב ב"י דמיירי ביש קנה בנקב החבית דאז שייך לפלוגי בין קלוח שעומד במרזב לשאר היין הא אם אין קנה בנקב כולו אסור משום נצוק עכ"ל (ועי' לקמן סי' קכ"ו ס"ב).







▲ חזור לראש