פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

חבית שנסדקה לארכה וקדם עובד כוכבים וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנאה אבל אם נסדקה לרחבה ונתן ידו עליה והכביד עליה עד שהדקה ומנע יציאת היין מותר בשתיה משום דלא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה לבינה בעלמא קא עביד שהרי היא כלבינה הנתונה על פי החבית ומכבידתה ובחבית של עץ שיש להם חשוקים צירקא"ליש בלע"ז גם כשנסדקה לארכה וחבקה עובד כוכבים מותרת בשתייה: (ר"ן בשם תוספות והוא בתו' שלנו ובהגהת מיי' בשם רשב"ם ומרדכי בשם רש"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(נח) הרי זה מותר בהנאה. כתב העט"ז בסעיף כ"ג דהכא אפילו יש שם ישראל שרי בהנאה ול"ד לדלקמן סעיף כ"ג כו' ולא נהירא כדמוכח בדברי הראב"ד והרשב"א והרא"ש דאין לחלק וע"ש:


(נט) וחבקה עובד כוכבים. ל' הר"ן שרי להדק על ידי עובד כוכבים ומביאו ב"י וד"מ:



באר היטב

(לח) בהנאה:    כתב הט"ז אבל בשתיה אסור דה"ל מגע עובד כוכבים ע"י ד"א ואין להקשות א"כ נימא בנוגע בכלי מבחוץ יאסור מטעם זה לא קשיא מידי דכשהכלי שלם לא שייך נוגע דכל נוגע ע"י ד"א היינו שהנוגע מביא ד"א בשעת הנגיעה ליין משא"כ בכלי שלם הכלי היה כבר יין בתוכו ואין לזה שום נגיעה ביין אבל הכא שהחבית נסדק והוה כאלו נתרחק מן היין לכן אסור בשתיה רק בהנאה מותר דלהצלת יין מכוין ומיירי כאן באין שם ישראל להציל ודלא כלבוש דכ' דכאן אפילו יש שם ישראל שרי בהנאה ולא דק כלל.


(לט) וחבקה:    לשון הר"ן שרי להדק ע"י עובד כוכבים ומביאו ב"י וד"מ.







▲ חזור לראש