שולחן ערוך יורה דעה קכד כ

עובד כוכבים שנפל לבור של יין והעלהו משם מת מותר בהנאה ואסור בשתיה אבל עלה חי אסור בהנאה:

הגה: וה"ה אם נתקל ונתגלגל בתוך היין ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם לבסוף (ב"י בשם הרשב"א)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(נה) מותר בהנאה. ולדידן שרי אף בשתיה במקום הפסד:

(נו) וה"ה כו'. וכן אם לאחר שעבר האונס נמצא עדיין נוגע בו אסור בהנאה אפילו הוא אונס דעלמא דלאו קרוב למיתה רשב"א שם:

והעלוהו משם מת. הלשון משמע שמת קודם העלאה אבל חי בשעת העלאה ואחר כך מת תכף חיישינן שמא אותה שעה נתן שבח ליראה שלו כדאיתא בגמרא דדמי עליה כיום אידם פירש"י ואזיל ומודה על שניצל ומסתמא נסכיה בעלייתו עכ"ל ונראה דהוצרכו בגמ' לסברא זו ולא אמרו מסתמא נסכיה כשאר עובדי כוכבים כיון שאז אינו אנוס אלא דמיירי אף שהוא באותה שעה גוסס ומסוכן מ"מ מודה ומשבח שהוא ניצול ממיתה לגמרי וע"פ זה ניחא לי מ"ש הטור לפיכך קטן שאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה או גדול שנפל לבור ועלה מת מותר בהנאה ופי' ב"י שכפל הדברים כי מתחלה אמר דרך כלל ואח"כ נתן פרט בכל אחד דהיינו בקטן נתן פרט שהוא אינו יודע בטיב עבודת כוכבי' ובנפל לבור לא ידע מאי פרט יש בו ואמר שזכרו אגב אחרים ולפי מ"ש ניחא דקמ"ל דוקא עלה מת דהיינו בשעת עלייתו היה מת ולא אא"כ דאלו מת אח"כ היה לו לומר עלה ומת דוגמא לדבר יש חילוק גירסות בפ' א"ט לענין תולעים פירשה מתה או פירשה ומתה כמו שמביא ב"י לעיל סימן פ"ד וזהו דקמ"ל הטור דדוקא היה מת בשעת העלאה מותר בהנאה כן נראה לי נכון וכן נראה מדברי ת"ה הארוך הביא בית יוסף שכתב דהוא הדין בשאר אונס שאינו קרוב למיתה מיקרי אונס ובגמרא קמשמע לן שלא תימא כיון שנפל לבור וקרוב למיתה הוא בהול ואפילו הוא עלה חי לא רמא אנפשיה לנסך קמשמע לן כיון דניצול יהיב דעתיה ומודה כו':

ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם לבסוף. דמותר בהנאה כצ"ל:

באר היטב

עריכה

(לד) בשתיה: ולדידן מותר אף בשתיה במקום הפסד. ש"ך.

(לה) חי: וכתב הט"ז אפילו אם היה מסוכן וגוסס באותה שעה ומת אחר כך אפ"ה אסור דבעלייתו נותן שבח לעבודת כוכבים.

(לו) לבסוף: מותר בהנאה כן הגיה בט"ז ואם לאחר שעבר האונס נמצא עדיין נוגע בו אסור בהנאה ואפי' הוא אונס דעלמא דלאו קרוב למיתה כ"כ הרשב"א.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}

שולחן ערוך יורה דעה קכד כ