שולחן ערוך יורה דעה קכג יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתן פעם ראשון אסור אם נגע בהם העובד כוכבים ופעם שני מותר אבל שמרים של עובדי כוכבים לעולם אסורים אפילו לא מצא אלא כדי מדתן אפילו תמדן כמה פעמים    (יין צמוקים פי' שנתן מים על ענבים יבשים הרי זה כיין ומתנסך) (בארוך סוף כלל כ"ב ותשובת ר"ל ב"ח סימן מ"א)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כ) אלא כדי מדתן. אבל ביתר מכדי מדתן אפי' פעם שני אסור:

(כא) ופעם שני מותר. ולדעת היש מי שאומר בס"י לעולם אסור כל שהוא משובח לשתייה וכן פסק הפר"ד והב"ח דלדעת הראב"ד אין חילוק בין תמד דחרצנים לתמד דשמרים והא דסתם המחבר כאן הדברים היינו משום דממילא משתמע כיון דטעמא דהיש מי שאומר הוא דאוסר כל שהוא משובח לשתייה משום דמיחלף ביין גמור אם כן פשיטא דאין חילוק בין חרצנים לשמרים דלעולם אם הוא משובח לשתייה מיחלף ביין גמור:

(כב) שנתן מים על ענבים כו'. ולא בעינן דנפק ד' מגו תלתא דכח הפרי העומד בתוכן נותן טעם חזק כ"כ והרי הוא כיין גמור כן הוא בתשובת ר"ל ן' חביב שם:

(כג) ה"ז כיין כו'. ונ"ל ראיה לזה ממ"ש הרא"ש פ"ק דכתובו' בשם רבינו נסים והטור א"ע סימן ס"ב דבמקום שאין יין מצוי בשעת אירוסין יקח הצמוקים וישרה אותם במים ויסחוט אותם ויברך עליו בפה"ג עכ"ל וכ"כ ב"י בא"ח סימן ר"ב דאם נמשכו המים מהצמוקים ה"ל יין ומברך עליו בפה"ג וכ"כ בש"ע שם סי"א ולכ"ע כל היכא דמברך בפה"ג יש בו משום מגע עובד כוכבים כדמוכח באשיר"י פרק המוכר פירות ושאר פוסקים:

(כד) ומתנסך. ולא בעינן המשכה ואע"ג דלקמן סי"ז אינו נקרא יין להתנסך עד שימשך שאני התם דאין דרך להניח ענבים עם היין משא"כ הכא שדרך הוא להניח להצמוקים בתוך החבית ושם נעשה יין גמור כיון דכבר עברו עליו ג' ימים ר"ל ן' חביב שם:


ט"ז

באר היטב

(יב) מדתן:    אבל ביתר מכדי מדתן אפילו פעם שני אסור. ש"ך.

(יג) צמוקים:    ולא בעינן דנפק ד' מגו תלתא דכח הפרי העומד בתוכן נותן טעם חזק כ"כ והרי הוא כיין גמור כ"כ בתשובת ר"ל ן' חביב.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש