שולחן ערוך יורה דעה עא א
שולחן ערוך יורה דעה · עא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הראש חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים, וחוזר ומולח על השיער; שאין השיער מעכב על ידי המלח להפליט דם.
מפרשים
(א) הראש חותכו לשנים כו'. אין לפרש הטעם משום דלכתחלה צריך למלוח מב' צדדין וכדלעיל סי' ס"ט ס"ד דאם כן אמאי שרי כאן בס"ג ע"י נקיבת העצם והקרום אלא ודאי כיון שמולח מבחוץ מכל צדדין סגי דלא יהא אלא חתיכה אחת עבה וה"ק הראש חותכו לשנים כו' כלומר מי שרוצה לעשות מצוה מן המובחר למלוח הראש והמוח חותך הראש לשנים ומולחו יפה לצד פנים משום המוח כו' ובס"ג מבואר דמי שרוצה למלוח הראש והמוח בתוכו ינקוב העצם והקרום:
(ב) וחוזר ומולח על השיער. היינו משום דלכתחלה צריך למלוח מב' צדדין וכדלעיל סי' ס"ט עיין שם:
חותכו לשנים. פי' דיש מחמירים ואומרים שהשיער מעכב את הדם שבבשר הראש שלא יצא ע"י מליחה ולפיכך מולחין אותו תחילה על השיער שיפליט מעט ואח"כ מניחין אותו על האש ומסירין השיער וחוזרין ומולחין את הראש וכתב הרשב"א ע"ז דלפי סברתם שהמליחה הא' לא נכנסה רק מעט למה היא באה אלא ודאי אין השיער מעכב כלל והוי הראש כמו שאר בשר והרוצה להחמיר בראש יחתכנו לשנים וימלחנו לצד פנים וגם על השיער ובת"ה הארוך לא זכר שיחתוך לשנים את הראש רק בקצר כתוב וגם כן שלא מן הדין רק בלשון אם רוצה חותך הראש לשנים כו' ואע"פ שהטור והש"ע לא כתבו אם רוצה כו' אלא כתבו דרך פסק מ"מ הוא למצוה מן המובחר מאחר שכתב ב"י הטעם שצריך לחתוך הראש לשנים משום המוח שבפנים ע"כ ובאמת גם ניקב העצם לחוד מהני וכמ"ש אחר כך כאן וע"כ מתורץ לשון ואם רוצה שכתב הרשב"א:
(א) לצד פנים: כתב הש"ך אין הטעם משום דלכתחילה צריך למלוח משני צדדים דא"כ למה שרי בס"ג ע"י נקיבת העצם והקרום אלא ודאי כיון שמולח מבחוץ מכל צדדין סגי דלא יהא אלא חתיכה עבה וה"ק מי שרוצה לעשות מצוה מן המובחר למלוח הראש והמוח חותך הראש לשנים ומולחו יפה לצד פנים משום המוח וכו'.
(א) חותכו לשנים. עט"ז וש"ך דזהו למצוה מן המובחר ועי' בתשובת בית יעקב סימן למ"ד שכתב דנ"ל דמצד הדין צריך לחתוך הראש לשנים ואם לא חתכו ומלחו אסור אף שהרשב"א כתב הטעם משום המוח ומדמה לה לחתיכה עבה מ"מ נראה דאיכא טעמא אחרינא במילתא דיש מקומות בראש שהוא חלול בפנים כו' לכן לא דמי לחתיכה עבה ולא גרע מן הריאה שצריך לפתוח הקנוקנות שבה כו' הלכך בנ"ד יש לאסור אפילו בדיעבד כדין בשר שנמלח רק מצד אחד עכ"ד. ולע"ד לא נהירא כי מ"ש הבי"ע לכן לא דמי לחתיכה עבה ליתא דהרי בסימן ע"ב בלב קורעו לאחר מליחה אף שהוא חלול בפנים ועי' במנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק מ"ה ומ"ש הבי"ע דלא גרע מהריאה תמיהני דאדרבה משם מוכח איפכא דהרי בסי' ע"ב סעיף ד' מבואר דמדינא א"צ לפתוח הקנוקנות אלא ממנהגא ע"ש [ והגם שמדברי הט"ז לעיל סימן ס"ט ס"ק י"ג משמע דיש ליזהר מדינא כבר השיג עליו במנ"י שם ועפמ"ג שם]: