שולחן ערוך יורה דעה סט יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בשר שנתבשל בלא מליחה -- צריך שיהיה בתבשיל ששים כנגד אותו בשר ואז מותר הכל.

הגה: ויש אוסרים אותה חתיכה אפילו בדאיכא ששים נגד החתיכה (טור בשם י"א והגהות מיימוני בשם סמ"ק והגהות ש"ד וארוך ומהר"י ומרדכי בשם ראב"ן). והכי נהוג אם לא לצורך כגון לכבוד שבת או לכבוד אורחים דאז יש לסמוך אדברי המקילין (ב"י בשם א"ח וד"ע עד"מ).
ואם נמלחה חתיכה ולא נמלחה כראוי -- דינה כאילו לא נמלחה כלל. וכן בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה, אף אם נמלח, דינו כאילו לא נמלח ואם נתבשל צריך ששים כנגדו (או"ה).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(מד) בשר שנתבשל כו'. אף אם לא נתבשל לגמרי רק ששמוה בקדרה שמקצתה חם והיד סולדת בה. ת"ח כלל ב' ד"ב בשם הגהת ש"ד וכן הוא במהרי"ל:

(מה) ששים כנגד אותו הבשר. דלא ידעי' כמה דמא נפק מיניה:

(מו) ויש אוסרין אותה חתיכה כו'. אין לפרש הטעם דחנ"נ דהא לא נאסר הבשר מעולם אלא עתה מחמת הבישול נאסר וכן כ' הרא"ש ומביאו בית יוסף אלא הטעם משום דרוטב מבלבל טעם החתיכה וגורם שהדם שבתוכו פירש ממקום למקום וכדאיתא במרדכי והג"ה ש"ד וע"ל ס"ק ס"ח:

(מז) או לכבוד אורחים. או במקום הפסד מרובה ת"ח שם דין א':

(מח) ואם נתבשל צריך ס' כנגדו. להתיר מה שנתבשל עמה אבל החתיכה אסורה עכ"פ כדאיתא בת"ח שם דין ב' ע"ש:


ט"ז

כנגד אותו בשר. דלא ידעינן כמה דם נפיק מיניה:

ואז מותר הכל. דמה שיצא נתבטל בס' ומה שנשאר בו הוי דם האיברים שלא פירש והקשה מו"ח ז"ל דהא בשובר מפרקת בהמה בסי' ס"ז אף הרא"ש ס"ל דאסור משום פירש ממקום למקום וה"נ יהיה אסור מה"ט ותירץ שם עיין עליו ולק"מ דהכא בבישול כל מה שפירש יוצא לחוץ וכל מה שלא יצא לחוץ אינו פורש כלל:

ויש אוסרין כו'. לפי שנתבשלה החתיכה בדמה וא"ל הא בדם מעלמא שנפל על חתיכה שבקדירה שמקצתה תוך הרוטב מותר אפילו מה שהוא חוץ לרוטב שאני הכא שהאיסור הוא מחמת עצמו נשאר הטעם במקומו ואסור ועוד דחשוב כאיסור הדבוק ויש לחוש שמא הגביה פעם אחת חוץ לרוטב קודם שפולט כל דמה עכ"ל או"ה:

לכבוד שבת כו'. בת"ח כלל ב' כתב בתרנגולת שהיא חלולה איכא למיחש שמא פירש ממקום למקום ואסור כה"ג אפי' בשעת הדחק והפסד מרובה:

ולא נמלחה כראוי כו'. באו"ה כתב שני דינים הא' בנמלח ולא שהה שיעור מליחה הב' אם לא נמלח רק מצד אחד בשניהם הוה כלא נמלח כלל והיינו היש אוסרים דסעיף ד' שמביא רמ"א אבל רמ"א הכריע שם דבדיעבד מותר בנמלח צד א' וכן אם לא פיזר בכל מקום מלח וא"כ אמאי צריך כאן ס' דהוה כלא נמלח כלל אלא מיירי כאן בנמלח כראוי ולא שהה שיעור מליחה וע"ז אמר שלא נמלח כראוי ר"ל שלא שהה בו כראוי למליחה:

באר היטב

(לז) שנתבשל:    כתב הש"ך אף אם לא נתבשל לגמרי רק ששמוה בקדרה שמקצתה חם והיד סולדת בה.

(לח) בשר:    דלא ידעינן כמה דמא נפק מיניה והקשה הב"ח דהא בשובר מפרקת בהמה בסי' ס"ז ס"ל דאסור משום דפירש ממקום למקום וה"נ יהיה אסור מה"ט אותה החתיכה וכתב הט"ז דלא קשיא מידי דהכא בבישול כל מה שפירש יוצא לחוץ וכל שלא יוצא לחוץ אינו פורש כלל.

(לט) אורחים:    או במקום הפסד מרובה. ש"ך. וכתב בת"ח כלל ב' בתרנגולת שהיא חלולה איכא למיחש שמא פירש ממקום למקום ואסור כה"ג אפילו בשעת הדחק והפסד מרובה ופר"ח ס"ק מ"ד פסק להתיר משום שהרוטב מבלבל ומוליך הדם בכל ומתבטל בס' וכ"כ בס' נה"כ.

(מ) כראוי:    כתב הט"ז דהיינו שלא שהה שיעור מליחה ואם לא נמלחה רק מצד א' נתבאר דינו בסעיף ד' ע"ש.

(מא) כנגדו:    וכתב הש"ך אבל החתיכה עצמה אסורה אף דאיכא ס'. הר"ש הלוי סימן י' הורה להתיר בשר ששהה ג"י בלא מליחה ונמלחה בטעות עם חתיכות אחרות ונתבשלו כולם יחד ולעת האוכל נזכרו שחתיכה א' היתה מבשר ששהה ג"י בלא מליחה דכולם מותרות באכילה ועיין בב"ש סי' נ"ה ובבי"ע סי' קע"א.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש