שולחן ערוך יורה דעה סו ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

נמצא דם בביצה ששמוה על החמין להצטמק, כיון שאין במקום הביצה רוטב, מותר כל החמין:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יג) מותר כו'. דכיון דאין במקום הביצה רוטב לא עדיף מצלי שאינו אוסר אלא כדי קליפה וקליפת ביצה עצמה לא גרע משיעור קליפה ולא עוד אלא אפילו היתה קלופה כיון שרוטב שבקדרה אינו עולה למעלה מהכיסוי אין מה שבקדרה בולע ממנה דלא עדיף מחתיכה שבתוך הרוטב כשלא ניער וכיסה עכ"ל הרשב"א שהביא ב"י והר"ב בת"ח סוף כלל ס"ג כתב על זה ואין נראה להתיר בקליפה דהא הביצה אסורה מחמת עצמה ולא דמי לחתיכה דלא אסור רק מכח הבלוע בו ואין איסור הבלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב עד כאן לשונו ולפעד"נ דאף הרשב"א לא קאמר אלא להתיר מה שבקדרה אבל החתיכה שהביצה מונחת עליו אסור כדי נטילה כדלקמן סימן צ"ב וסימן ק"ה ס"ד וה"ק ולא עוד כו' אין מה שבקדרה כו' היה נאסר אם כן הכא כשאינה קלופה הכל שרי ולישנא דהרשב"א שהוא בב"י הכי דייקא טפי ע"ש ומהרש"ל כ' בפא"ט ס"ס ק"כ על דברי הרשב"א הנ"ל וכל זאת לפי סברתו אבל לפי מאי דקי"ל דאפי' צלי וחם חשבינן כבישול ואוסר עד ס' ה"נ אוסר עד ס' עכ"ל ומדברי הרב נראה מבואר דמודה בשאינה קלופה ונראה דטעמו דאע"ג דקי"ל לקמן סימן ק"ה דאפילו בכחוש משערינן בס' הא נתבאר שם בס"ק י"ז דבאיסור בלוע כחוש אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב וכיון שהביצה בתוך הקליפה חשיב איסור בלוע (והעט"ז שהעתיק טעמו של הרשב"א לא כוון יפה דהא אנן משערינן בס') ודברי מהרש"ל נראין דהא משמע מדברי הרשב"א גופיה דאלו היה אוסר עד ס' אף במקום שאין רוטב היה אסור ולא הוי חשיב איסור בלוע מה שהיא בתוך הקליפה וכן נרא' דעת האו"ה דלקמן בסמוך. וצריך לומר דתיבת מהכיסוי שבדברי הרשב"א ט"ס הוא וצ"ל למעלה מהביצה דהא מיירי שהביצה מונחת בקדרה על המאכל וכן מצאתי מוגה אבל באו"ה כלל מ"ב דין ו' כתב וז"ל והשיב רשב"א שבכסוי החמין שנמצא בה ביצה שנמצא בה דם שאינו אוסר החמין אלא כדי קליפה ע"כ ודוקא שלא נגע במאכל עצמו אבל אם נגע בו צריך ס' נגד כל הביצה כדאיתא לעיל עכ"ל וצ"ל לדבריו דאע"ג דקי"ל לקמן סי' צ"ב סעיף ה' דטפה שנפלה על הקדרה כנגד הרוטב צריך ס' מ"מ הכא כיון דהביצה היא בתוך הקליפה והקליפה מפסקת הוי כשתי קדרות חמות שנוגעות זו בזו דשרי לקמן ס"ס צ"ב (ולפ"ז מוכח דס"ל להאו"ה כדעת מהרש"ל דלעיל בסמוך ודוק):


ט"ז

מותר כל החמין. כתב רש"ל זהו לפי סברתו דרשב"א אבל לפי מה שנפסוק לקמן דאפילו צלי וחם לתוך חם חשבינן כבישול ואוסר עד ס' ה"נ אוסר עד ס' עכ"ל ובסימן ק"ה סעיף ט' כתבתי מסקנת רש"ל שהיא כן ונראה שאין להחמיר כאן בזה אלא אם הדם במקום שהוא אוסר בודאי אבל אם נמצא במקום שאין אסור מן הדין כגון על החלמון שלא על הקשר אין להחמיר כולי האי כאן לאסור החמין וכמ"ש בסמוך בשם רש"ל שהקיל ג"כ בזה לענין מידי אחרינא כל שכן בזה שרבים ס"ל דאין חם בחם אוסר יותר מכדי קליפה וקליפת' הביצה מהני כאן שאין צריך קליפה:

באר היטב

(ט) מותר:    דכיון דאין במקום הביצה רוטב לא עדיף מצלי שאינו אסור אלא כדי קליפה (וקליפ' ביצה עצמה לא גרע משיעור קליפה). כ' רש"ל למאי דקיימא לן דאפילו צלי וחם לתוך חם הוי כבישול ואוסר עד ס' גם כאן אוסר עד ס' וכתב הט"ז דמ"מ אין להחמיר אלא אם הדם במקום שאוסר בודאי (אז צריך ס' נגד כל הביצה|אבל אם נמצא על החלמון שלא על הקשר וכה"ג יש להקל (וכן אם היה ספק אם הוא במקום האוסרו אזי די בקליפה וקליפת הביצה מהני כאן. קיצור דינים אלו אם נתערב הביצה ולא ידעינן אם הוא במקום האוסרו אזי אם נתערב במינו או במינו ושאינו מינו מותר אבל בשאינו מינו לבד אסור וצריך ס' נגד הביצה. ודוקא בחם אבל בצונן נוטל הביצה ושאר מותר כדי קליפה) וכתב הש"ך דמדברי רמ"א נראה דמודה להמחבר אם אין הביצה קלופה ואע"ג דקי"ל בסי' ק"ה דאפי' בכחוש משערין בס' הא נתבאר שם באיסור בלוע כחוש אינו מפעפע בלא רוטב והביצה בקליפתה הוי איסור בלוע ומסיק דמ"מ דברי מהרש"ל נראין ע"ש.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש