ט"ז על יורה דעה סו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף בעריכה

אבל חכמים אסרוהו. והוא לחד תירוצא בתוס' פ' אלו טרפות שב"י מביא כאן והיינו שבכל מקום אסור מדרבנן אבל לתירוץ השני יש חילוק דדם שעל הקשר אסור מן התורה דחשיב מין בשר כיון שהאפרוח נוצר ממנו אבל במקום אחר אין בו איסור אפי' מדרבנן ומשמע מטור וש"ע דתפסו חומרא של שני התירוצים. ובב"י כתוב אבל הרמב"ם כתב ביצת עוף טהור כו' עכ"ל משמע דס"ל דפליג הרמב"ם על מה שכ' הטור דחייבים עליו אם הוא מרוקם האפרוח דהיינו מן התורה וקשה דהא הטור עצמו מביא דברי הרמב"ם אלו בסי' פ"ו וכן בש"ע מביא בשני המקומות כמו בטור ונראה לי דמה שכתב כאן דחייבין עליו היינו על הדם כמו שכתב ב"י בשם רשב"א דהוה דם בשר אבל בסי' פ"ו ברמב"ם מיירי שאין שם דם רק ריקום בשר וזהו מדרבנן. והביא רש"ל שיש להחמיר ולומר דדם ביצים דאורייתא ונפקא מיניה לענין ספק עד כאן ומ"מ יש להחמיר גם כתירוץ הראשון ולאסור מדרבנן הדם בכ"מ אבל בת"ח כלל ס"ב כתב בשם הגהת שערי דורא וסמ"ק ומהרא"י דספיקא דרבנן הוה ולקולא וכן כתב או"ה כלל מ"ב בשם אגודה אלא שכתב דדוקא בתערובת סמכינן על זה וכן עיקר וכמו שפסק גם רמ"א בסעיף ד' ועיין מה שכתבתי שם:

סעיף געריכה

אבל אם נמצא בחלמון כו'. מחלוקתן תלוי בסוגיא בדבר זה לדעת הרא"ש והטור דאיתא בגמרא נמצא עליו דם זורק את הדם ואוכל השאר אמר רבי ירמיה והוא שנמצא על הקשר שלה (פרש"י הוא זרע התרנגול הקשור בראש הכד של הביצה ומשם מתחלת יצירת האפרוח וכיון שעדיין הוא שם ולא נתפזר בשאר הביצה הלכך אוכל את השאר אבל נמצא על החלמון כולה אסורה כדלקמן) תני דוסתאי לא שנו אלא שנמצא על חלבון שלה אבל נמצא על חלמון כולה אסורה דשדא תיכלא בכולה פירוש דנתפשט הקלקול בכולה ביצה והך על החלמון דאסור הכל פירושו בקשר החלמון ואפילו לא נתפשט חוצה לו והטעם דדוקא בקשר חלבון ולא נתפשט חוצה אוכל השאר אבל נמצא על קשר חלמון אמרינן שכבר היה על קשר חלבון. שמשם תחלת היצירה ונתפשט חוצה ובא לקשר חלמון שהוא מכוון נגדו אבל אם נמצא על החלמון שלא על הקשר ואין ניכר שנתפשט מן הקשר הביצה מותרת ורבי ירמיה ודוסתאי לא פליגי ר"י קמ"ל דבחלבון גופיה יש חילוק דאם הדם על הקשר הדם אסור והביצה מותרת ואם נתפשט חוצה אף הביצה אסורה אבל שלא על הקשר הן בחלבון הן בחלמון הביצה מותרת ודוסתאי קמ"ל דעל קשר החלמון הוה כמו נתפשט מקשר החלבון חוצה ואסור כל הביצה זהו לדעת רש"י והוא י"א שמביא רמ"א כאן אבל הרי"ף ורמב"ם מפרשים דדוסתאי פליג על ר' ירמיה וס"ל דבחלמון אין חילוק בין קשר או מקום אחר ואסור בכ"מ ובחלבון בכ"מ דם אסור וביצה מותרת והוא דעת הש"ע בסעיף זה והכריע הרא"ש והטור להחמיר כשני דעות דהיינו בחלמון אסור' הביצה בכל מקום ובחלבון גם כן אסור אם נתפשט הדם מקשר ולחוץ ואין היתר לביצה אלא בחלבון שלא בקשר או בקשר שלה ולא נתפשט וכתב רמ"א שמנהגינו לאסור הביצה בכל גווני וטעמו מבואר בת"ח דאין אנו בקיאין איזה מקום נקרא קשר. אבל יש לאסור מטעם אחר דיש שיטה להרא"ה הביאו הר"ן דגרס איפכא בגמרא דחלבון גרע טפי וכתב שדבר זה אנו יודעין שאפרוח נוצר מן החלבון ולא מן החלמון שאם אתה שובר הביצה בעוד שהאפרוח בתוכה לא תמצא דבר מן החלבון שממנו נוצר והחלמון כולו קיים ע"כ היה הרא"ה אוסר בכ"מ דאם נמצא על חלבון אסור מכח שיטה שלו ואם נמצא על חלמון אסור מכח שיטת רי"ף ורמב"ם וכתב רש"ל דהכי קי"ל כדעת הרא"ה:

סעיף דעריכה

שזרקו החלמון כו'. בב"י כתב דחשש של דין זה דשמא היה הדס במקוס האוסר ובא לכאן על ידי טריפה שטרפה ואזלינן לחומרא דדם ביצים מן התורה ולפי זה מאן דסבירא ליה דם ביצים מדרבנן אזלינן לקולא דשמא לא היה במקום האוסר וכתב בת"ח כלל מ"ב דדבריו אינם נכונים דאף למ"ד דרבנן אסור כאן כיון דנמצא דם על חלמון אנן מחמירין כרי"ף שהחלמון אסור מדינא אלא דאם היה ספק אם היה על החלמון או על החלבון בזה דברי הב"י נכונים עכ"ל. כתב רש"ל ויש לדקדק אם היו טרופות היאך יכול ליקח החלמון שעליו הדם הרי הוא כבר טרוף ומעורב ובודאי איירי אחר שהתחיל לטרפן ראה הדם על החלמון שעדיין היה שלם וכתב עוד שזהו לדעת הרא"ש אליבא דרש"י אבל לרי"ף דלעיל אסור בלא טעם דעקירה אלא מכח חלמון עצמו דאסור ועוד אומר אני שאם לא היו טרופות ומצא על החלמון שלא על הקשר שיקח הביצה עם החלמון ויזרקנה והשאר מותר מאחר דלרש"י והרא"ה שרי ודבריהם עיקר אלא שאנו מחמירין כרי"ף ע"כ לא חיישינן כולי האי להחמיר בתערובות שנתערב מעט ממנה לשאר ביצים אבל כשהתחיל כבר לטרוף אפי' מעט אסור דספק דאורייתא ראוי להחמיר עכ"ל. ועיין מה שאכתוב בסמוך סעיף זה מזה:

יקח החלמונים כו'. שאי אפשר ליקח ביצה מחברתה שלא ישאר בתחתון מעליון ע"כ טוב שישאר בקערה מן הכשרים עם שאינה כשירה ולא ישאר משאינה כשירה כלום עם הכשירים שבקערה כ"כ הגהות מרדכי והוא מתרץ למה לא נעביד איפכא:

הואיל ובלאו הכי חד בתרי בטיל. פירוש דמן התורה חד בתרי בטל אפילו לח בלח אלא דרבנן הצריכו ששים כדלקמן סימן צ"ח משום הכי כאן שיש ספק אם היה במקום האוסרו הוה ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא אבל אם לא היה התערובות אלא חד בחד אין זה ספק דרבנן כיון שמן התורה לא בטיל ממילא אי הוה הדם במקום האוסר היה איסור דאורייתא ואם כן הוה ספיקא דאורייתא ולחומרא משום הכי נקיט רמ"א חד בתרי כו' וא"ל דהא גם בחד בתרי לא בטיל לקמן סי' קי"א אלא דוקא בשני תערובות התם קאי על דבר חשוב שגזרו רבנן דלא ליבטל אפילו בששים על כן אין לו היתר רק בשני תערובות מה שאין כן בביצה שנטרפה אזלא חשיבות שלה ועל כן אזלי' בספיקא דרבנן לקולא ואפילו לדעת רש"ל שפסק כהרא"ה שבכל מקום אסור כמו שזכרתי בשמו בסמוך מ"מ שייך שפיר כאן ספק אם היה במקום האוסרו דאם נאמר העיקר כגירסת הרי"ף ממילא בחלבון שלא על הקשר יש היתר ואם נאמר כגירסת הרא"ה ממילא בחלמון יש היתר אלא שמצד החומרא שאין לנו להכריע אנו אוסרים בכל מקום אבל מכל מקום יש לפי האמת כאן ספק אם היה שם איסור ורש"ל עצמו הכריע להקל בתערובות כמו שזכרתי בסעיף זה בשמו שכת' מאחר דלרש"י והרא"ה שרי ודבריהם עיקר אלא שאנו מחמירין כרי"ף כו' אין צריך ששים וכדלקמן סימן צ"ח באם נשפך כו' דמקרי ספק דרבנן אלא דעדיין צריכין אנו לפרש דברי רמ"א כאן דלפי דבריו קשה למה כ' הרא"ש בתשו' שמביא בטור ובב"י כיון שהחלבון דק מתערב יחד והכל אסור והא גם התם מיירי שלא ברור לנו אם היה במקום האוסר כמבואר בדברי התשו' שמביא ב"י שכת' שאין ידוע אם בא מן החלבון או מן החלמון כו' ואם כן היה לו להתיר מטעם רמ"א ולא קשה מידי דבאמת האי סברא דחד בתרי בטל לא מהני כאן לומר שבשביל זה הוה ספיקא דרבנן כיון דיש ספק אי הוי במקום האוסר מן התורה למאן דאמר דם ביצים דאוריית' הוי ליה כודאי היה במקום האוסר כדאשכחן בסימן ק"י סעיף ט' כל שהספק בגופו לא מהני ליה אחר כך לומר ספק ספיק' על ידי תערובות וכ"כ באו"ה כלל כ"ז דין י' דאם היה התערובות הא' רק חד בחד ונתערב אח"כ התערובות השני כולו אסור כיון דבתערובות הראשון לא היה בטל מן התורה רק היה ספק דאורייתא לא מהני אחר כך תערובות השני לומר דחד בתרי בטל דהוה כאילו נפל ודאי איסור שם כיון שהוא מן התורה אם כן הכא נמי הוה האי דם ספק דאורייתא והוי ליה כאילו היה ודאי במקום האוסר ולא מהני אחר כך חד בתרי בטל דעדיין צריך דוקא ששים מדרבנן ולא דמי לנשפך הרוטב בסימן צ"ח סעיף ב' דאזלינן לקולא דשם יש כאן ודאי איסור דאורייתא אלא שיש לו תקנה מצד ביטול ברוב דמהני מן התורה אלא דמדרבנן צריך ס' בזה אנו מקילין בנשפך ואנו תולין לומר שהיה גם ס' משא"כ כאן דבאת להקל מצד ספק איסור דאורייתא בזה אנו אומרים דהוי כודאי איסור וזה כלל בהרבה מקומות ועיין מה שכתבתי סי' ק"ז סעיף א' על ת"ח. והא דהתיר רמ"א כאן משום חד בתרי בטיל היינו משום דאזיל לטעמיה שכ' בת"ח כלל ס"ב דדוקא אם לא נתערב אמרינן לחומרא שמא היה במקום האוסר דדם ביצים דאוריית' אבל אם נתערב סמכינן אאותו תירוץ של תוס' דדם ביצים בכל מקום אינו אלא מדרבנן כיון שיש הרבה אחרונים דס"ל כן נמצא דכאן פסק שפיר בתערובות להקל כיון שיש קולא אחרת דחד בתרי בטיל ואין כאן ספק איסור דאורייתא כי יש לנו לומר שאין כאן איסור דאורייתא כלל מה שאין כן בביצה לבדה אנו מחמירין כהאומר דם ביצים דאוריית' וכ"כ באו"ה כלל מ"ב וע"כ לא קשה מידי על תשו' הרא"ש שאוסר התערובות כי הוא ס"ל דם ביצים דאורייתא ועל כן לא מהני חד בתרי בטל כמו שזכרתי. ורש"ל ס"ל דאפי' בתערובות מחמרינן מכח חומרא דדם ביצים דאוריית' כמו שהעתקתי לעיל בשמו ולענין הלכה יש לפסוק כרמ"א שכ"כ בשם או"ה דהכי נוהגין בפרט שרבים מהאחרונים מקילין בכל ספק כזה ומש"ה הוריתי במעשה שבא לידי באשה שעשתה עיס' שנילושה בביצים ואחר הלישה נמצא טפת דם בקליפה של ביצה אחת מהם והיו שם ביצים הרבה באותו תערובות ואמרתי שמותר הכל מטעם של רמ"א שזכרתי דהוה כמי שאין כאן אלא ספק דרבנן כיון שאפילו היה במקום האוסרו הוה בטיל ברוב מן התורה (וכן) [וכאן] בספק אזלינן לקולא וא"ל דהא נתערב בעיסה והוי ליה כמין שלא במינו וצריך מן התורה ס' כדלקמן סימן צ"ח זה אינו דהא נתערב גם בביצים כשרים ואמרי' סלק את שאינו מינו כאילו אינו ומינו רבה עליו ומבטלו כדלקמן סי' צ"ח על כן התרתי התערובות הנזכר:

סעיף ועריכה

מותר כל החמין. כתב רש"ל זהו לפי סברתו דרשב"א אבל לפי מה שנפסוק לקמן דאפילו צלי וחם לתוך חם חשבינן כבישול ואוסר עד ס' ה"נ אוסר עד ס' עכ"ל ובסימן ק"ה סעיף ט' כתבתי מסקנת רש"ל שהיא כן ונראה שאין להחמיר כאן בזה אלא אם הדם במקום שהוא אוסר בודאי אבל אם נמצא במקום שאין אסור מן הדין כגון על החלמון שלא על הקשר אין להחמיר כולי האי כאן לאסור החמין וכמ"ש בסמוך בשם רש"ל שהקיל ג"כ בזה לענין מידי אחרינא כל שכן בזה שרבים ס"ל דאין חם בחם אוסר יותר מכדי קליפה וקליפת' הביצה מהני כאן שאין צריך קליפה: