שולחן ערוך יורה דעה סו ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

דם ביצים, אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח (פרוש, שהתחילה להתהוות בו צורת האפרוח), חייבים עליו. אבל אם אינו ידוע שהוא מרוקם האפרוח, אין חייבים עליו אבל חכמים אסרוהו:

מפרשים

 

(ג) אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח. ויתבאר בסמוך במה יודע אם הוא מרוקם האפרוח:

(ד) מרוקם האפרוח כו'. דוקא בטפת דם חייבים עליו מן התורה כשידוע שהוא מרוקם האפרוח אבל אם הוא מלא דם וניכר בו מקום התחלת האפרוח אינו אלא מדרבנן כמ"ש בסימן פ"ו ס"ק כ"ב:
 

אבל חכמים אסרוהו. והוא לחד תירוצא בתוס' פ' אלו טרפות שב"י מביא כאן והיינו שבכל מקום אסור מדרבנן אבל לתירוץ השני יש חילוק דדם שעל הקשר אסור מן התורה דחשיב מין בשר כיון שהאפרוח נוצר ממנו אבל במקום אחר אין בו איסור אפי' מדרבנן ומשמע מטור וש"ע דתפסו חומרא של שני התירוצים. ובב"י כתוב אבל הרמב"ם כתב ביצת עוף טהור כו' עכ"ל משמע דס"ל דפליג הרמב"ם על מה שכ' הטור דחייבים עליו אם הוא מרוקם האפרוח דהיינו מן התורה וקשה דהא הטור עצמו מביא דברי הרמב"ם אלו בסי' פ"ו וכן בש"ע מביא בשני המקומות כמו בטור ונראה לי דמה שכתב כאן דחייבין עליו היינו על הדם כמו שכתב ב"י בשם רשב"א דהוה דם בשר אבל בסי' פ"ו ברמב"ם מיירי שאין שם דם רק ריקום בשר וזהו מדרבנן. והביא רש"ל שיש להחמיר ולומר דדם ביצים דאורייתא ונפקא מיניה לענין ספק עד כאן ומ"מ יש להחמיר גם כתירוץ הראשון ולאסור מדרבנן הדם בכ"מ אבל בת"ח כלל ס"ב כתב בשם הגהת שערי דורא וסמ"ק ומהרא"י דספיקא דרבנן הוה ולקולא וכן כתב או"ה כלל מ"ב בשם אגודה אלא שכתב דדוקא בתערובת סמכינן על זה וכן עיקר וכמו שפסק גם רמ"א בסעיף ד' ועיין מה שכתבתי שם:
 

(ב) חייבים:    וכ' הש"ך דוקא בטפת דם אבל אם הוא מלא דם וניכר מקום התחלת האפרוח אינו אלא מדרבנן וע"ל סימן פ"ו.

(ג) חכמים:    כ' רש"ל שיש להחמיר ולומר דדם ביצים דאוריי' ונ"מ לענין ספק ועי' בדברי רמ"א ס"ד.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש