שולחן ערוך יורה דעה סד ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · סד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
השוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה, בין חי ובין מת, חלבו וגידו מותר. והא דבבן תשעה מותר דוקא בשלא הפריס על גבי קרקע אבל אם הפריס על גבי קרקע -- אסור. ויש אומרים שאם שלמו לו חדשיו ומצאו חי, אף על פי שלא הפריס על גבי קרקע, אסור וחייבין עליו כרת. ומוציאין ממנו כל החוטין והקרומים האסורים כשאר הבהמות (וחלב נפל אסור אם הפילה הבהמה).
מפרשים
(ג) מותר. דנפקא לן מכל בבהמה תאכלו וע"ל סימן י"ג:
(ד) וי"א כו'. ובספרי הבאתי ראיות לי"א אלו ע"ש כ"ש גידו דאסור (וע"ל סימן ס"ה ס"ז) וכ"פ הב"ח ודלא כעט"ז שלא הביא אלא הסברא הראשונה מיהו מה שהביא הב"ח ראיה מרא"מ בספר יראים סימן קמ"ז וכתב דס"ל לרא"מ דלרבי מאיר דאמר חלבו דשליל אסור אינו אלא חומרא דרבנן דלא כדעת הרמב"ם (והמחבר) דמחייבי כרת עכ"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דא"כ יהיה הרא"מ נגד הש"ס פג"ה ד' צ"ב ע"ב דמוכח התם בהדיא דחלבו דשליל אסור מדאורייתא לרבי מאיר והכי איתא בכמה דוכתי בש"ס אלא אגב חורפיה לא עיין דהרא"מ קאי התם להדיא אחלבו דגיד דבהא אמרי' התם בש"ס דהוי מדרבנן לרבי מאיר ופסקו הרמב"ם פ"ח מהמ"א והט"ו לקמן סי' ס"ח וכלהפוסקי' וזה ברור:
(ה) וחלב נפל כו'. כך משמע מדברי הרב המגיד דאע"ג דאין חייב כרת על חלבו איסורא מיהא איכא משום חלב ומ"מ לא היה צריך הר"ב לכתוב זה כיון דמ"מ אסור משו' נבלה ואפי' מלקות נמי איכא משום נבלה כדכתבו הרמב"ם והטור והוא פשוט:
אבל אם הפריס כו'. דאז אסור משום מראית עין כמו לענין שחיטה דלעיל וזהו דברי ר' יהודה בגמרא והי"א הוא דברי ר"מ:
וחלב נפל אסור כו'. לא ידעתי פירושו דאם נתכוין לאיסור חלב אדרבה באמת אין בו משום חלב כמ"ש הטור בשם רמב"ם. ואי נתכוין לאיסור מצד שהוא נפל זהו פשיטא דלמה יהיה מותר יותר משאר בשר הנפל. ובד"מ לא הוזכר מזה ונראה שהג"ה זו לאו מדברי הרב היא אלא איזה תלמיד טועה כתבה:
(ב) אסור: כתב הש"ך דנ"ל עיקר להלכה כדעה זו וכ"ש דגידו אסור וע"ל סי' ס"ה ס"ז.
(ג) נפל: הג"ה זו אין לה שחר כלל דבאמת הוא אסור מצד נפל ואיסור חלב אין בו וכתב הט"ז שאיזה תלמיד טועה כתבה ואינה מדברי הרב רמ"א.