הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן סד

סימן סד

(סי' ס"ד ט"ז סק"א) דבשרם אסור. טעם זה על טמאה אבל בנפל אין בו משום זה אלא משום דחדשים גרמי:

(בא"ד) ולא היה לטור לכותבם. בספר אור יקרות פ' דברים כתב לענין חולה שיש בו סכנה דמאכילים אותו קל קל תחילה ולזה אם יש חלב בהמה טהורה ויש חלב טמאה דאם היה נוהג חלב בטמאה היה צריך להאכיל לו חלב דטהורה דבטמאה הוי ב' איסורים אבל אי אינו נוהג מאכילים לו דטמאה דהוא קל דאין בו כרת ובחלב טהורה איכא כרת עיי"ש וכמו כן לעיל (סי' ס"ב) איכא נ"מ זה דאם יש אמ"ה דיש בו כזית בשר גידין ועצמות וכן אמ"ה דטמאה מכח דאינו נוהג בטמאה הוי לגבי איסור דטמאה רק ח"ש ונותנים לו דטמאה ולענ"ד יש עוד נ"מ באכל חלב דבהמה טמאה ואח"כ שחט טהורה ואמר זו לחטאתי דאם יש בו איסור חלב ומחוייב חטאת אסורה הבהמה דהוי כשוחט קדשים בחוץ כדאיתא בש"ע לעיל (סימן ה) לזה השמיענו דאין בו דין חלב ואינו מחוייב חטאת ומותרת הבהמה:

(בא"ד) דלרמב"ם. צ"ל דליש פוסקים:

(בא"ד) אסור בהנאה גיד הנשה. זה תמוה דא"כ נ"מ בפשוטו לענין היתר הנאה בגיד דבהמה טמאה:

(סעיף ט"ו בהג"ה) שעל אורך אמות אלו. לא קאי על אמה היוצא מהקיבה דהוא חלב גמור וקאי רק על אמה שיוצא בו הרעי וכדדייק חיתום לשון הרמ"א אבל לא שומן הדבוק בטבחים וכ"כ בלבוש וכ"כ הגאון מהר"ד בת' הנדפס בסוף ספר שיורי כה"ג א"ח וכ"כ שבות יעקב (ח"ג סי' ס"ה):

(בא"ד) להסיר הקרום שעל כל הדקין. ובדיעבד א"צ ס' רק נגד שעל ריש מעי' באמתא דהיינו נגד חלב המרובה בא' משני הפרושים תשו' עבה"ג (סי' ס"ו) והסכים גיסו הגאון שבות יעקב זצ"ל:

(סעיף כ') עד שיסיר ממנו כדי קליפה. לקמן (סי' ק"ה ס"ט) פסק המחבר דבעי נטילה ובפמ"ג שם עמד בזה דדברי המחבר סתרי אהדדי עיי"ש: