שולחן ערוך יורה דעה לה ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

ריאה שאין לה חתוכה דאונא טריפה ואם סדק כמראה הפרש ביניהם כשיעור עלה הדס בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן כשרה:

הגה: ויש מכשירין בהיכר או סדק כל שהוא אע"פ שאינו כטרפא דאסא (רש"י והעיטור ותוס' וסמ"ג ורא"ש וטור ורבינו ירוחם ותשב"ץ ומרדכי כשם ה"ג ור"ח וש"ד וראבי"ה) ויש לסמוך עלייהו אם יש הפסד מרובה להכשיר.
האונה התחתונה של ימין דרכה להיות עבה וארוכה מאונה האמצעית גם היא יותר גבוה משל שמאל ואם היא דבוקה לאומא לגמרי רק שנראה היכר סימנים אלו במקום שראוי להיות האונא מיקרי היכר וכשירה (מהרי"ו) וה"ה אם ניכר שם סימן אחר שניכר האונא קצת ואפילו היכר על ידי הסימפון הרגיל להיות באונא אם נמצא שם סימפון במקום הרגיל להיות אונא מיקרי היכר (מ"כ בשם מהרי"ק) וכל אלו הדברים בדקינן ומשערינן אחר שנפחו הריאה משום דבחיי הבהמה הריאה נפוחה יש אומרים דבגדיים וטלאים אין להטריף אם לא נמצאו אונות אפילו בלא היכר וסדק כלל דהכי רביתייהו ואורחייהו דבקטנות לית להו וכשמתגדלים גדילי האונות בהדייהו (בדיקות ישנים מהר"ש):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(מג) ואם סדק כו'. וכתב מהרי"ו ודוקא כשהסדק עומד במקומו הראוי להיות אבל שאר סדקים אינם מועילים עכ"ל ומביאו מהרש"ל פא"ט סי' ל"ה:

(מד) ויש מכשירין בהיכר או סדק כל שהוא כו'. ומהרש"ל שם כתב וז"ל ואני אומר כדברי הרמב"ם ולפי דעתי שאף רש"י מודה לו כי מה מועיל היכר סדק ס"ס יש חסרון באונה בשלמא היכא דדמיא לאופתא שכולה דבוקה א"כ היכא דהוי היכר משהו חזינן דהכי רביתייהו אבל בחסר אונא א' או ב' אין להתיר בהיכר סדק אם לא שיש הפרש כשיעור אונא דהיינו כטרפא דאסא עכ"ל ובדברי הרשב"א ור"ן ומרדכי ואשר"י וטור נראה להדיא דאין לחלק בין כולה דבוקה לאונה א' או ב' וכ"נ מדברי הב"י ומדבריו כאן וכ"נ מדברי הר"ב בד"מ ובהג"ה גם לפי מ"ש הר"ן דטעמא דרש"י דכיון דאיכא היכירה נראה דאין כאן חסרון אלא דסריכה בכסדרן מבואר דאין חילוק והשתא ל"ק מ"ש מהרש"ל דמה מועיל היכר סוף סוף יש חסרון באונא דכיון דאיכא היכר נראה דהיו האונות כתיקונן אלא דנסרכו כסדרן ואין כאן חסרון גם אין סברא כלל לחלק בהכי ודוק וכן פסק הב"ח:

(מה) האונא התחתונה כו'. ומהרש"ל שם חולק אכל זה וז"ל ואני אומר דשום סימן לא יועיל להוכיח שדבוקות האונות מה בכך אה"נ דדבוקות הן ומ"ה פסולה דדמי לאופתא ולא יצא מכלל אופתא אם לא בהיכר סדק והיכר חיתוך האונות וכ"ש שלא יועיל מה שאומרים הבודקים המומחין שיש לכל אונא ואונא סמפון בפני עצמו וא"כ רואין אחר הסמפונות אם הם כדרכן ובמקומן מכשירין אפילו בלא סדק ושוב מצאתי כן בגליון בשם מהרא"ק ולא נהירא אף שאומרים המומחין שכך קבלו כדפי' עכ"ל ואולי מהרש"ל לא קאמר אלא כשכל האומא דבוקה אבל כשהריאה כתיקונה אלא שתי אונות דבוקות וכה"ג אפשר להכשיר ע"י סמפון דהא השתא לאו מטעמא דדמיא לאופתא אתינא עלה אלא מטעם חסר וכיון דיש סמפון נראה שהיתה אונה בפני עצמה אלא דסריכה בכסדרן וכ"כ מהר"מ בסמח"ב דדברי מהרא"ק הן אמורים דוקא בב' אונות אבל לא באומה דבוקה כולה ע"ש והיינו דכתב הר"ב ע"י סמפון הרגיל להיות באונה וכן בדברי מהרא"ק שהובא בד"מ והר"ן איתא שתי אונות הדבוקות יחד כו' אם יש להן ב' סמפונות כו' ואפשר דסימן דארוכה ועבה דקאמרי מהרי"ו והר"ב נמי בכה"ג הוא דכל הריאה היא כתיקונה אלא דאונה התחתונה היא דבוקה ואף שדברי מהרש"ל מראין לאסור בכל ענין שהרי פשט לשונו משמע דמשיג גם אמהרא"ק דמיירי בב' אונות מ"מ כיון דבהא נסתר טעמו דמהרש"ל והר"ב סובר כן וכן נהגו כל הבודקים וכן נמצא בכל בדיקות האחרונים אין להחמיר אבל כשכל הריאה דבוקה בהא ודאי אין להכשיר ע"י סימפון וכה"ג רק בהיכר סדק וחיתוך וכמו שנתבאר:

(מו) י"א דבגדיים וטלאים כו'. וכ' בסמח"ב וצ"ל דהיינו דוקא כשאין לו היכר אונות לגמרי אבל אם צד אחד יש לו רק בצד השני אין לו נראה שיש לו דין אופתא כמו בגדולים ונ"ל שאין נקראין רכים לענין זה רק תוך ל' ללידתן וגם נגררין אחר אמן שמניקתן דהא מצינו גבי בכור שאין נקראין טלאים לטפל בעליהם עמהם קודם שיתנו לכהנים רק עד ל' יום אבל לאחר ל' יום אע"פ שנגררין אחר אמן ומניקתן אפ"ה חשיבי כגדולים נ"ל עכ"ל ומן הסתם אמרי' דהוא לאחר ל' יום דהיא גופא קולא גדולה היא להקל בדבר שלא נמצא בש"ס ופוסקים והבו לה דלא להוסיף עלה אלא בידעינן בודאי דהוא תוך ל' אבל מספק אסור:


ט"ז

שאין לה חתוכה דאונא. כתב רש"ל בשם הג"ה אחת מעשה היה ברינו"ס ששחטו פרה שמינה וכשבדקוה לא מצאו בריאה לא אומא ולא אונא ולא ורדא ולא שום סדק רק היתה כולה חלקה והיתה כחתיכת בשר אחד והיה שם בודק אחד והוא היה מגודל בין חכמי עסטרייך ולקח סכין חד וחתך בקרום העליון פי' באותו הלבוש והכיסוי העליון שנתקרס עליה ופתח אותו בנחת והי' קולף אותו ופשטו בנחת ומפרידו כולו מעליה אז ראו אותה הריאה כשאר הריאו' והכשירוה ואמר שראה מעשה כזה בעסטריי"ך והכשירוה חכמי עסטריי"ך ועיין מ"ש בס"ס ל"ט:

ואם היא דבוקה לאומא לגמרי כו'. בהגהות הר"ץ כתב לחלק דדוקא באונא לאומא אמריני כן ולא באונא לאונא דשם לא מהני סימנים אלו והגהות אחרות חולקים עליו דדינם שוה וכ"נ עיקר:

דבקטנות לית להו. לפ"ז נראה דאם בצד א' יש להם חיתוכי דאוני ובצד השני אין להם דטרפה דכאן אין לומר מחמת קטנות לית להו:

באר היטב

(לא) טריפה:   וכתב בט"ז בשם מהרש"ל מעשה היה ברינוס ששחטו פרה שמינה וכשבדקוה לא מצאו בריאה לא אומה ולא אונה ולא ורדא ולא שום סדק רק היה כולה חלקה והיה כחתיכת בשר א' והיה שם בודק א' והוא היה מגודל בין חכמי עסטרייך ולקח סכין חד וחתך בקרום העליון פי' באותו הלבוש והכסוי העליון שנתקרם עליה ופתח אותו בנחת והיה קולף אותו ופשטו בנחת והפריד כולה מעליה אז ראה אותו הריאה כשאר הריאות והכשירוהו ואמר שראה מעשה כזה בעסטרייך ועיין סוף סימן ל"ט.

(לב) כשרה:   וכתב בש"ך ודוקא כשהסדק עומד במקומו הראוי להיות אבל שאר סדקים אינן מועילים עכ"ל מהר"ם ורש"ל ואם האונא שאצל האומה חסרה קצת והאומא יותר גדולה ממה שרגילה וכשנופחין הריאה אז ממלא החסרון ויהיה שוה כראוי כשרה אבל אם היתה קטנה ממה שרגילה טריפה דמשק אליעזר דף ק"ח ע"ש עוד מדינים אלו.

(לג) להטריף:   ומהרש"ל מחלק וס"ל דאם כולה דבוקה א"כ היכא דהוי היכר משהו חזינן דהכי רביתייהו אבל בחסר אונא לא מכשרינן בסדק כ"ש אלא כשהוא כשיעור ט"ד והש"ך חולק עליו ומסכים לדברי רמ"א דאין חילוק אלא לעולם מכשרינן בסדק כ"ש וכ"כ הב"ח.

(לד) וכשירה:   וכתב בט"ז דה"ה בין אונא לאונא נמי מהני סימנים אלו.

(לה) היכר:   ומהרש"ל חולק על כל אלו הסימנים ואינו מכשיר אם נראה הפרש כט"ד וכתב בש"ך דאין להחמיר אם לא כשכולה דבוקה דהוי כמו אופתא אבל כשהריאה כתקונה רק שב' אונות דבוקות יחד יש להכשיר ע"י סמפון ובהגהת מהר"ץ מחלק דדוקא מאונא לאומא מועיל הסמפון ושאר סימנים ולא מאונא לאונא דבזה לא מהני סימנים אחרים ואפילו הסמפון לא מהני והגהות אחרות חולקין עליו דדינם שוה וכ"נ עיקר. ט"ז.

(לו) בהדייהו:   וכתב בש"ך ואין להתיר אם לא תוך ל' ללידתן בודאי וגם נגררין אחר אמם דתרוייהו בעינן אבל אחר למ"ד יום אף דנגררים אחר אמם ומניקתן חשיבי גדולים ופרי חדש כתב דאין לסמוך על הני י"א. אבל מן הספק אמרינן שהוא לאחר למ"ד יום. וכתב עוד אם בצד א' של הטלה יש לו אונות כדרכו ובצד השני אין לו יש להטריף אף בגדיים וטלאים.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש