הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן לה
סימן לה עריכה
(סי' ל"ה ט"ז סק"ב) שאם הורדא גדולה מאונא. בש"ך סק"ט כתב בשם רש"ל בבדיקות דאפי' גדולה כאונה טריפה ועי' ש"ך סקכ"ב:
(בא"ד) ונ"ל דבמקום. וכ"כ הרש"ל עצמו הובא בש"ך סקכ"ב:
(שם סק"ד) אלא כששניהם במקום הורדא ואין כעובי אצבע ביניהם ט"ז ססי' זה:
(ש"ך סק"ח) או גבה צ"ל וגבה:
(שם סק"ט) דהוי כמו חסרה הורדא. בלא"ה אף להמכשירים חסר ורדא מ"מ טריפה מטעם דהוי יתרת אונא ובדרך ורד אף בקצת תואר ורד לא מכשרי' לדעת הש"ך סקי"ז דהוי יתיר ודו"ק:
(סימן ל"ה סעיף ב' בהגה"ה) שרש א' כעובי אצבע. היינו רוחב גודל במקום רחבו:
(ט"ז ס"ק ס') צריך שיהי' כאצבע. ובהפ"מ סגי שיהי' שרש א' כאצבע במשכו וכן בגבהו. ובאין הפ"מ צריך שיהי' בכל המשך שרש א' כעובי אצבע בגבהו:
(ש"ך סקט"ו) אבל מצד שמאל כשר. משמע דבימין אף שאין הורדא נהנית משני כיסין אפ"ה טריפה ודוקא כשיש לכיס שפה לפיו אבל אם אין לו שפה הוי רק דלדול בעלמא ולא מקרי ב' כיסין ומכל מקום אם נמצא הורדא בלא שפה לא מקרי חסר כיס אחרונים:
(שם סקט"ז) משום שאז ודאי שינתה מקומה. ר"ל דאף המכשירים חסר כיס מודים בזה:
(שם סקי"ז) אפי' עומרת היתרת בצד שמאל היינו מקמא בצד שמאל אבל בדרא ממש בצד שמאל כשר. תב"ש:
(סעיף ב' בהג"ה) גם כל אלו החלוקים הם כשרים. קשה לי בחסר הכיס דהטעם דטריפה דהכיס הוא להגן מרחיפת הריאה עלה שלא תינקב א"כ אף להמכשירי' חסר ורדא מכ"מ יש לה ורדא וחסר הכיס מגרע גרע דתנקב הורדא הוי נקובת הריאה וצ"ע אח"כ ראיתי דעמד בזה בשמלה חדשה:
(בהג"ה) אם נמצאת החתיכה החסירה. בלא כיס ודוקא נחלקת לב' אבל לג' טריפה תב"ש:
(ש"ך סקי"ח) ע"י צירוף מכשירים. בתבואת שור סקנ"ג כתב דטריפה:
(סעיף ב' בהג"ה) כעובי אצבע. היינו רוחב גודל במקום רחבו:
(ש"ך סקכ"ד) דוקא בליטה יתירה. וכ' היש"ש דוקא ביתרת אבל בלא"ה אף שגבוה מאונה שאצלה כט"ד כשרה. הובא בתב"ש ואם יש בדרי דאונה ד' וא' מהם נוטה בליטה למעלה ויש לה סמפון לאונה אחרת אין סמפון. או שיש שינוי באחת מהאונות משאר האונות בגדלות וכמדומה אמרי' דהיא היא היתרת אמרינן ואותה שבולט למעלה היא העקרית וכשירה פר"ת (סמ"א):
(סעיף ה') כטרפא דאסא כשירה. שיעוד ט"ד י"א ארכה ורחבה כאורך ורוחב צפורן גודל בינוני וי"א כאורך ורוחב פרק אמצעי של גודל בינוני לכן בכ"מ שנזכר ט"ד פסקי' כסברא החמורה שבשניהם ואין חילוק בזה בין גסה לדקה עכ"ל השמלה חדשה:
(ש"ך סקל"א) בכל צד ה' טריפה. צ"ל יותר מה' כנה"ג:
(ט"ז סקי"ב) קצרה מהגומא. בנקה"כ השיג דסוף סוף כיון דנח בגומא אין עתיד להתפרק ע"ש ולעד"נ כל שאנו דנין זה ליתרת אף באין סופו להתפרק טריפה מדין יתיר וכמ"ש הש"ך בעצמו סקל"ט בשם הרמ"א ובאמת לשון הרמ"א ומאחר שיש לו גומא תחתיו לנוח בו אינו עתיד להתפרק כשאר יתרת וכשירה לשון זה משמע דשאר יתרת הי' אסור משום סופה להתפרק אבל באמת הא יתרת מצד עצמותה פסול וצ"ע:
(ש"ך סקל"ז) וכשהופכי' הריאה. משמע דאם דכשהופכי' הריאה נשאר הפיצול בגומא כשר ובתב"ש כתב להחמיר:
(בא"ד) והיינו מטעמא דפרישית. לפ"ז יש לדון דאם אינו ממלא הגומא להט"ז סקי"ב דאין זה פיצול אלא יתרת הוא כשר כדין יתרת מקמא ואולם י"ל כיון דנשאר בגומא מקום ריקן דהא אין הפיצול ממלא אותו הוי עם היתרת מקמא תרתי לריעותא. ומה דכתב בד"מ אפי' ממלא כל הגומא זהו קאי להמטריפים יתרת מקמא מש"ה באינה ממלאה הגומא פשוט יותר דטריפה. אבל למנהגנו להכשיר יתרת מקמא י"ל בהיפוך דרק בממלא כל הגומא טריפה דהוי פיצול אבל לדעת התב"ש דהשיג על הט"ז דבכל ענין הוי פיצול דסופו לגדל ולמלאות הפיצול ממילא בקמא כה"ג טריפה:
(ש"ך סקמ"ב) לחסרון דאונא ודו"ק. עדיין י"ל כיון דהיא בצורת ורד מה"ת נימא דהורדא חסירה והיא השלמה לאונא דלמא באמת היא ורדא והאונא חסירה אבל אונא מקמא י"ל דמשלים:
(סעיף ח' בהג"ה) או סדק כל שהוא. ואם יש סירכ' באותו שטח השלם ממקום למקום ע' תשו' מהריט"ץ (סי' ס"ח):
(הג"ה) סימנים אלו במקום שראוי. ומ"מ היכא דיש להריאה אונות כראוי אינו מזיק חסרון הסמפון. והיכא דמכשרי' בהיכר סדק א"צ לבדוק על הסמפון אבל אם בדק ומצא חסרון הסמפון אין להקל אלא בהפ"מ:
(שם) ואפילו הכיר ע"י הסמפון. ר"ל אם אלו דיתר גבוה או עבה וארוכה:
(שם) אם לא נמצאו אונות. וכן אם החיתוכי' פחותים מט"ד הוי כמו שאין להם כלל אונות ובשניהם אין להקל אלא היכא ררוב גדיים וטלאים באותו פרק ובאותו מקום נמצאו כן. פרי תבואה סעיף ז':
(ש"ך סקמ"ז) ובמנינן וא"כ. ואם באחד מאותן אונות אין לו סמפון ובאונא שבסוף האומה יש לה סמפון י"ל דזה מורה דאותו שאין לו סמפון הוא היתר ואותן שלמטה מאומה הוא העיקר ואינו משלים וטריפה. ויש לרמותו לעובדא דהר"ץ הובא בשמ"ח (סל"ט) וכעת נדפס מחדש ספר פרי תבואה והאריך בזה בס"ק מ"ז: