שולחן ערוך יורה דעה יד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הוציא ידו והחזירה (פירוש, קודם שחיטה) -- גמה שיצא מן האבר לחוץ -- גאסור, אבל מה שנשאר ממנו בפנים ומקום חתך -- מותר. ואם לא החזירה קודם שחיטה – גם מקום דהחתך אסור. אבל מה שבפנים: מותר דאפילו הוא מיעוטו.

הגה: הוכל זה לא איירי אלא שיהא ניתר בשחיטת אמו כשאר עובר הנמצא בה, ואבל אם ילדה אותה הבהמה אח"כ: גם האבר שיצא והחזירו -- שרי, דשחיטת עצמו מתיר ההכל (כך העלה הב"י ור"י בן חביב, וכל בו בשם יש אומרים,וכן הוכיח מהרש"ל פרק בהמה המקשה סימן א', וכן משמעות הפוסקים, והוא פשוט).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ג) מה שיצא מן האבר לחוץ אסור שנאמר ובשר בשדה טרפה לא תאכלו ודרשו חז"ל כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו דהיינו הרחם שהוא מחיצת העובר נאסר.

(ד) אפילו הוא מיעוטו של אבר.

(ה) וכל זה כו' אלא לענין שיהא ניתר כו' ר"ל דשחיטת אמו הוא דמגרע כחו דאם לא נולד קודם שחיטת אמו אע"פ שהוא בן ט' חי האבר אסור ולא מהני ליה גם שחטת עצמו אח"כ וטעמא עיין בס"ק י"א.

(ו) אבל אם ילדה אותה הבהמה אח"ג דוקא קודם שחיטה אבל לאחר שחיטה אפילו נולד דדך בית הרחם אסור כן מוכח בטור וב"י וכ"כ הב"ח ובזה מיושב מה שהניחו בד"מ ובדרישה דברי הב"י בצ"ע ע"ש.


ט"ז

מן האבר לחוץ אסור. דכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא חוץ למחיצתו נאסר והאי עובר מחיצתו הוא הרחם להתירו בשחיטת אמו וכיון שיצא חוץ למחיצתו דהיינו לאויר העולם נאסר מהיתר שחיטת אמו:

ומקום חתך. שזה הבדלה בין פנימי לחיצון וכיון שהחזירה אין צריך לחתוך לצד פנים אלא מצמצם וחותך ומקום החתך מותר דקרינן ביה בבהמה תאכלו אבל לא החזירה לא קרינן ביה בבהמה במקום החתך:

אפילו הוא מיעוטו. דקי"ל אין לידה לאיברים כרבי יוחנן ולא כרב דיש לידה לאיברים:

באר היטב

(ג) אסור: משום שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו ודרשו חכמינו ז"ל כיון שיצא הבשר לחוץ ממחיצתו דהיינו הרחם שהוא מחיצת העובר אסור.

(ד) החתך: היינו הבדלה שבין החיצון לפנימי. כתב בה"י ואנו נוהגין שחותכין עד מקום כלות העצם. וכן בנשבר העצם במקום שאין טריפה בגוף הבהמה או עוף דמ"מ אותו אבר אסור שחותכים כל האבר.

(ה) הכל: ופי' הש"ך ודוקא אם קודם שחיטה ילדה אבל אחר שחיטה אפילו נולד דרך בית הרחם אסור ובזה מיושב מה שהניחו בד"מ ובדרישה דברי ב"י בצריך עיון. כתב בה"י דוקא שהחזיר את האבר קודם שחיטת אמו אבל בלא"ה אע"ג שילדה אח"כ אזי אותו אבר עם מקום חתך אסור כדין אבר המדולדל מאחר שהאבר הזה נשאר מדולדל בשעה שיצא ממעי אמו עדיין עומד באיסור אבר המדולדל ואינו ניתר בשחיטת עצמה. ופר"ח בק"א חולק.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש