שולחן ערוך יורה דעה יד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

המקשה לילד, אוהוציא העובר את ראשו -- אף על פי שהחזירו -- הרי הוא אכילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו. לפיכך, אם הוא בן שמונה חי או מת, או בן תשעה מת –- באסור. ואם הוא בן תשעה חי -- ניתר בשחיטת בעצמו.

מפרשים

 

(א) והוציא העובר את ראשו בח"מ סי' רע"ז מבואר דרוב פדחתו הוי כאלו יצא כל ראשו ואע"ג דבש"ס ר"פ יש בכור וברמב"ם פ"ב מהלכות נחלות ובש"ע שם איתא דאם יצא פדחתו הוי כאלו יצא כולו פשוט הוא דלא מיירי אלא מדין פדחת דהוי כראשו אבל ודאי דרוב פדחת הוי ככולו ומחשב על ידו כאלו יצא כל ראשו וכ"כ העט"ז והסמ"ע שם ס"ק ו' והפרישה כאן וכן הוא לקמן ס"ס קצ"ד בטור ורמב"ם והב"ח בח"מ מחק תיבת רוב ולפענד"נ כמ"ש.

(ב) אסור כולו אבל כשהוא בן ט' חי ניתר כולו בשחיטת עצמו דוקא אפילו אמו טרפה ניתר בכך דה"ל כילוד.
 

את ראשו. היינו רוב פדחתו כמ"ש בח"מ סי' רע"ז:
 

(א) כילוד: וכתב בט"ז וה"ה אם הוציא רוב פדחתו כמ"ש בחושן משפט סימן רע"ז.

(ב) עצמו: וכתב בש"ך אפילו אמו טריפה דהוי ליה כילוד.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש