שולחן ערוך יורה דעה יד א

המקשה לילד, ^אוהוציא העובר את ראשו -- אף על פי שהחזירו -- הרי הוא ^אכילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו. לפיכך, אם הוא בן שמונה חי או מת, או בן תשעה מת –- ^באסור. ואם הוא בן תשעה חי -- ניתר בשחיטת ^בעצמו.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) והוציא העובר את ראשו בח"מ סי' רע"ז מבואר דרוב פדחתו הוי כאלו יצא כל ראשו ואע"ג דבש"ס ר"פ יש בכור וברמב"ם פ"ב מהלכות נחלות ובש"ע שם איתא דאם יצא פדחתו הוי כאלו יצא כולו פשוט הוא דלא מיירי אלא מדין פדחת דהוי כראשו אבל ודאי דרוב פדחת הוי ככולו ומחשב על ידו כאלו יצא כל ראשו וכ"כ העט"ז והסמ"ע שם ס"ק ו' והפרישה כאן וכן הוא לקמן ס"ס קצ"ד בטור ורמב"ם והב"ח בח"מ מחק תיבת רוב ולפענד"נ כמ"ש.

(ב) אסור כולו אבל כשהוא בן ט' חי ניתר כולו בשחיטת עצמו דוקא אפילו אמו טרפה ניתר בכך דה"ל כילוד.

ט"ז - טורי זהב

עריכה

את ראשו. היינו רוב פדחתו כמ"ש בח"מ סי' רע"ז:

באר היטב

עריכה

(א) כילוד: וכתב בט"ז וה"ה אם הוציא רוב פדחתו כמ"ש בחושן משפט סימן רע"ז.

(ב) עצמו: וכתב בש"ך אפילו אמו טריפה דהוי ליה כילוד.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}