שולחן ערוך יורה דעה ח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כמה הוא אורך הסכין ששחט בו – אכל אשהוא. (רק) שלא יהא דבר דק שנוקב ואינו שוחט כמו ראש בהאזמל הקטן וכיוצא גבו. ובמחט: אפילו הוא רחב קצת כאותן של רצענים שחותכין בו החוט – אין שוחטין בו (טור). וכיון דלא ידעינן שיעורא: השוחט בסכין קטנה – צריך ליזהר ולשער לפי אומד דעתו שכשיוליך ויביא בה: שלא ידרוס, אבל בקטנה יותר מדאי – לא ישחוט.

הגה: בומי שלא יוכל לשער – יקח כמלא אורך שני דצוארים של אותו דבר ששוחטין (מרדכי בשם ר"ח). ויש אומרים לשער בארבעה עשר אצבעות, ורמז לזה, שנאמר: ושחטתם "בזה" מנין הי"ד (שם, ושחיטות ישנים).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) כל שהוא ובלבד שיוליך ויביא כדלקמן סימן כ"ד ס"ב

(ב) ומי שלא יוכל כו' ומהרש"ל פ' השוחט סימן י"א והב"ח האריכו בזה ומסקי דלכתחלה בין בבהמה בין בעוף אין לשחוט אלא בסכין שהוא כשיעור שני צוארים של אותו דבר ששוחט ועיין שם וע"ל סימן כ"ד ס"ב.


ט"ז

כמו ראש האיזמל. בטור כתוב ובלבד שלא יהא לו עוקץ בראשו והטעם מתוך שהאיזמל קטן נשמט ונוקב בראש הסכין משמע דבסכין גדול לא אכפת לן ביש עוקץ בראשו אלא דמכל מקום נוהגין שלא יהיה עוקץ אפילו בראש סכין גדול וכמ"ש רש"ל העתקתיו בסימן ו' סעיף א':

באר היטב

(א) שהוא: פירושו בלבד שיוליך ויביא בו ועיין לקמן סי' כ"ד סעיף ב'.

(ב) האזמל: שאלה ראובן קנה סייף מתליון שדן בו דיני נפשות ונתן לאומן לתקנו לסכין של שחיטה אם מותר לשחוט דקיימא לן חרב ה"ה כחלל ומטמא לבשר ששוחט בו. י"ל דסכין נטהר ע"י טבילה. ע"כ הגהת לחם הפנים. ואני תמה מה טומאה שייך בזמן הזה ואם שייך טומאה מאי מהני טבילה הלא צריך הזאת ג' וז'.

(ג) בו: והטעם איתא בט"ז מתוך שהאזמל קטן נשמט ונוקב בראש הסכין משמע דבסכין גדול לא איכפת לן כשיש עוקץ בראשו אלא מ"מ נוהגים שלא יהא עוקץ אפילו בראש סכין גדול.

(ד) צווארין: בין בהמה בין בעוף.

(ה) י"ד: ומהרש"ל והב"ח פסקו לכתחלה בין בהמה בין בעוף אין לשחוט אלא בסכין שהוא כשיעור שני צוארים של אותו דבר ששוחט ועיין לקמן סימן כ"ד ס"ב. כתב ב"ה מעשה היה בבריסק דליטא שלא היה השוחט יודע הרמז של בז"ה והעבירו לשוחט הזה על שלשים יום. ופר"ח בק"א כתב דאינו כלום כיון שבקי בדינים אף שאינו בקי ברמזים אין להעבירו בשביל זה.



פתחי תשובה

(א) האיזמל עיין בה"ט ועיין בשאילת יעב"ץ ח"ב סימן קנ"ח שהשיג ג"כ על לחה"פ אלא שכתב דמ"מ חושש אני בבשר שנשחט בסכין זו משום איסור הנאה שכן בהרוגי ב"ד שנו חכמים סייף שנהרג בו נקבר עמו וביחוד אם דן בו ישראל פשיטא דיש לחוש ונראה שדינו כדין סכין של משמשי עבודת כוכבים דלקמן סי' יו"ד דאסור לשחוט בה מסוכנת ה"ה בזה [באמת ברמב"ם פט"ו מה"ס הלכה ט' איתא הטעם הנקבר עמו שלא יהא לו זכרון רע שיאמרו כו' אולם במס' עבודת כוכבים ד' ס"ב ע"ב בד"ה כולן נקברין עמו מבואר דאסור בהנאה וכן משמע בגמ' שם ע"ש וכעת אין הס' שי"ע לפני]:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש