שולחן ערוך חושן משפט תכד ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

החובל בבניו הגדולים אם אינם סמוכים על שלחנו נותן להם מיד והקטנים ילקח קרקע בנזקן (וי"א ספר תורה) (טור סי"א בשם הרא"ש) והם אוכלים פירותיו וכן באחרים שחבלו בהם ואם היו סמוכים על שולחנו (חבל) בהם (הוא) פטור בין שהיו גדולים בין שהיו קטנים ואם אחרים חבלו בהם בגדולים יתן להם מיד בקטנים ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירותיו עד שיגדלו:

הגה: וי"א דאינו פטור בסמוכים על שולחנו אלא משבת אבל חייב בשאר ד' דברים ודינו בהם כאלו חבלו בהן אחרים (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

 

והקטני' ילקח בהן קרקע כו':    בגמרא פליגי שני מ"ד חד אמר דיקלא וחד אמר ס"ת והרמב"ם והמחבר כתבו קרקע במקום דיקלא דסביר' ליה דלא קאמר דיקל' אלא משום דדמים הללו השייכים לקטן בחבלתו אין בהן כדי לקנות בהן קרקע והיכא דאפשר לקנות בהן קרקע קרקע עדיפ' שקרנו קיים יותר וכן מצינו בגמ' בכמה מקומות שקונין קרקע והבעל אוכל פירותיו:

ויש אומרים ספר תורה:    פי' והקטנים ילמדו מתוכה והוא פירות דספר תורה והקרן קיימת להן עד שיגדלו ועיי' מה שכתבתי בדרישה ע"ז מ"ש זה מהא דאית' בגמרא פ"ז דהמקבל פקדון מיד קטנים דהדין הוא דאין מחזירין הפקדון ליד הקטן ופליגי נמי בו הני שני מ"ד חד אמר לא יחזירהו לקטן אלא יקנ' בו דיקל' וחד אמר ס"ת ופסק שם בטור דיקנ' דקל וי"ל דשאני הכא דהמעות הן ודאי שלקטן אלא שאין נותנין בידו מפני שיפסידו וס"ל שטובתו הוא שיקנ' בהן ס"ת וילמד מתוכה ואף אם יקלקלנ' לא איכפת לן בהך כיון שהוא שלו והוא טובתו משא"כ התם דיש לחוש שיתברר של מי היה הממון לכך יקנה דקל דלא כליא קרנא אלא שצ"ע מ"ט דהרמב"ם דפסק כאן כרבה דיקנה בהן דקל ובפ"ו דפקדון פסק דיקנה בהן ס"ת או דקל ויאכל פירותיו ואפש' דה"ט דהכא שעדיין לא בא הממון ליד הקטן ס"ל דאין קונים בעד הדמים ס"ת ונותנין לו לפי שיכלה קרנם ואין לב"ד לגרום שיצ' תקלה מתחת ידם אבל בפקדון דכבר היה מוחזק הממון ביד הקטן ומידו הפקיעו לזה הנפקד אלא שמחשש השבת אבידה נגעו בה דלמא יבואו הבעלים ויכירו את שלהם ס"ל דאין לחוש כולי האי וקונים בעד הדמים אפי' ס"ת ללמוד מתוכו וק"ל:
 

(ח) ספר תורה:    פי' הסמ"ע דהקטנים ילמדו מתוכה והוא פירות דס"ת והקרן קיימת להן עד שיגדלו ועמ"ש עוד לחלק בין דין זה להא דאיתא בש"ס במקבל פקדון מן הקטנים דדינא נמי הכי הוא כמו כאן כו' ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש