שולחן ערוך חושן משפט שצג ב


שולחן ערוך

הכניסן שלא ברשות, ואכלתן בהמתו של בעל הבית והוזקה באכילתן, בעל הפירות פטור, מפני דשהיה לה שלא תאכל:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

(ד) שהיה לה שלא תאכל - פירוש, היה לו לשמור פרתו שלא תאכל יותר משיעורה. וזה דוקא מסתמא כשבעל החצר בחצירו, אבל אם נסתלק משם בעל החצר בידיעת בעל הפירות, על בעל הפירות מוטל השמירה שלא תאכל יותר מדאי, אפילו אם הכניס ברשות, וכמו שאכתוב בסעיף שאחר זה:


ט"ז

באר היטב

(א) שהיה:    פירוש דה"ל לשמור פרתו שלא תאכל יותר משיעורה וזה דוקא מסתמא כשבעל החצר בחצירו אבל לא בנסתלק משם כמ"ש בסעיף שאח"ז. סמ"ע.







▲ חזור לראש