שולחן ערוך חושן משפט שצג א


שולחן ערוך

אהכניס פירותיו לחצר (בעל הבית) שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית, פטור. (ואפילו היה בעל החצר טוחן, והביא זה חטים לטחון בשישתכר בהן בעל החצר, אפילו הכי מקרי שלא ברשות (טור ס"א). ואם הוחלקה בהם והוזקה, בעל הפירות חייב. גואם הכניס ברשות, פטור. (ויש חולקין (טור בסי' צ"א וסימן שצ"ח בשם ר"י והרא"ש), כמו שיתבאר לקמן סוף סימן שצ"ח). ואם קבל עליו בעל הבית לשמור את הפירות, בעל הבית חייב:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

(א) הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן כו' - כצ"ל וכן הוא במיימוני פ"ג דניזקין וכלל דבריו הן דבעל החצר פטור בהיזק פירותיו כיון דשלא ברשות הכניסן ומה"ט אם הוזקה בהן פרה של בעל הבית אז בעל הפירות חייב לשלם לו הזיקו מיהו ה"מ שהוזקה בהן מוכח שהוחלקה בהפירות אבל אם הוזקה מכח רוב האכילה פטור בעל הפירות מהיזקה דעל בעל הבית הוא מוטל לשומרה מאכילה יתירא כדמסיק המחבר בסעי' שאחר זה:


(ב) שישתכר בהן בעל החצר - שיתן לו שכירות מהטחינה:


(ג) ואם הכניס ברשות פטור - עיין לעיל סימן שצ"ח שכתב הטור פלוגתת הגאונים בזה דר"י והרא"ש פסקו כרבנן דאמרו כל שנתן לחבירו רשות להכניס פירות קיבל עליו שמירת הפירות והרי"ף והרמב"ם פסקו כרבי דאמר אף אם נתן לו רשות להכניס לא הוה כאילו קיבל עליו נטירותא, מיהו ה"מ שלא נתחייב בעל החצר בתשלומי היזק בעל הפירות אם הזיקו שורו לפירות שהכניס אבל כ' שם דלכ"ע אין בעל הפירות חייב בנזקי דבעל החצר אם הוזק שורו דבעל חצר בפירותיו ע"ש וז"ש המחבר כאן דאם הכניס ברשות פטור דאף דפסק המחבר כהרי"ף והרמב"ם דסתם נתינת רשות לא הוי כקיבל עליו שמירת הפירות מ"מ בעל הפירות אינו חייב באשר הוזק בהן שורו דבעל החצר וא"כ תימא על מור"ם שמסיק וכתב כאן על דברי המחבר דיש חולקין כמ"ש בסי' שצ"ח דהא שם לא פליגי אלא אם נתחייב בעל החצר בהיזק דבעל הפירות ומזה לא איירי המחבר כאן אלא בפטור דבעל הפירות בהיזק דבעל החצר (דהא ואם הכניס ברשות פטור דכתב האי פטור קאי אמ"ש לפני זה דחייב בו בהכניסה שלא ברשות) ובזה כ"ע מודו וצריכין לדחוק ולומר דס"ל למור"ם דמדסיים המחבר וכתב ז"ל ואם קיבל עליו בעל הבית לשמור את הפירות ב"ה חייב ולפני זה לא נזכר שום פטור בהב"ה והוצרך לכתוב דבקבל עליו השמירה דחייב צ"ל דמ"ש המחבר אם הכניס ברשות פטור שכל א' פטור משילום הזיקו דחבירו ונשמע מיניה דס"ל להמחבר דגם ב"ה פטור משילום הזיקו דהנכנס אם הזיק שורו לשורו דהנכנס ועל זה כ' מור"ם דיש חולקין אבל פי' זה דוחק כיון דלא נזכר לפני זה מחיובו דב"ה:

ש"ך - שפתי כהן

(א) בעל הבית חייב כו'. נ"ל דכאן שייך הי"ח וק"ל:


ט"ז

באר היטב

▲ חזור לראש