שולחן ערוך חושן משפט שסד ז

נכנס לביתו של חבירו שלא בפניו ונטל משם כלים בפני עד אחד ואין העד יודע כמה נטל בעל הבית אומר עשרים כלים היו בביתי גזלן אומר לא נטלתי אלא עשרה והם שלי חייב להחזיר העשרה מפני שהוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ואינו נשבע על השאר אפילו שבועת היסת מפני שאינו יכול לטעון על הגזלן טענת ודאי:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

מפני שהוא מחויב שבועה כו': הטעם שהרי עכ"פ ראה העד שהוציא כלים אף שאינו יודע כמה הוא הלא הוא בעצמו מודה שהוציא עשרה ואף שהפה שאסר הוא הפה שהתיר לומר שלי הוא מיגו כזה הוא במקום חזק' שכל מה שבבית האדם הוא בחזקת שלו וכנ"ל אבל הראב"ד השיג ע"ז והטור הביאו וכתב כיון שהב"ה לא היה בביתו כשנטלם ואינו יכול לטעון עליו טענת ודאי שנטלם וגם העד אינו יודע כמה נטל ואם שלו נטל אינו מקרי מחויב שבועה ע"ש ול"ד למ"ש הראב"ד וכתבו הטור בשמו בס"ס ע"ה והמחבר שם בסכ"ג דאדם יכול לתבוע לחבירו ע"פ ע"א ולהביאו לש"ד אע"פ שאין ידוע להתובע בעצמו דשאני התם דעכ"פ הוא ידוע לעד שחייב לו משא"כ כאן דאין העד מעיד אלא שראוהו נכנס ונטל אבל אינו יודע אם שלו נטל או לא וכמה נטל והרמב"ם אפשר דס"ל דאין לחלק בין הא לדין ההוא דעכ"פ העד מעיד שנכנס ונטל שלא בפניו וחזק' הוא דכל שלא בפניו נטל דבר שאינו שלו:

באר היטב

עריכה

(ד) שבועה: שהרי עכ"פ ראה העד שהוציא כלים אף שאינו יודע כמה הלא הוא עצמו מודה שהוציא י' ואף שהפה שאסר הוא הפה שהתיר לומר שלי הוא מיגו כזה הוי במקום חזקה שכל מה שבבית האדם הוא בחזקת שלו. סמ"ע.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}