באר היטב על חושן משפט שסד
סעיף ג
עריכה(א) משלם: והא דכת' הט"ו בסי' צ' ס"ג היה עד אחד מעידו כו' נשבע שלא גזלו התם העד לא ראה מה שהוציא ואפילו שנים בכה"ג אין הנגזל נוטל כ"א בשבועה ובכה"ג לא אמרינן כל ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה ומתוך שאיל"מ כיון דהשנים לא מחייבין אותו ממון כי אם בשבועה משא"כ כאן דמיירי דהעד ראה מה שהוציא דבכה"ג בשני עדים מחייבין אותו ממון בנכנס שלא בפניו או שנכנס למשכנו מש"ה אמרינן כאן משאי"ל נגד העד משלם. סמ"ע.
סעיף ה
עריכה(ב) ועשרים: פי' וגם התובע מודה לו שלא היו אלא כ' רק שטוען שחטפן מידו בזרוע ולא היו של החוטף מעולם. שם.
סעיף ו
עריכה(ג) היסת: ע"ל סי' פ"ז ס"ה ובמ"ש שם ס"ק ד'.
סעיף ז
עריכה(ד) שבועה: שהרי עכ"פ ראה העד שהוציא כלים אף שאינו יודע כמה הלא הוא עצמו מודה שהוציא י' ואף שהפה שאסר הוא הפה שהתיר לומר שלי הוא מיגו כזה הוי במקום חזקה שכל מה שבבית האדם הוא בחזקת שלו. סמ"ע.
סעיף ח
עריכה(ה) בעדים: ואין אדם משים עצמו רשע וע"ל סי' צ"ב ס"ח מדין זה ובסי' ל"ד סכ"ה. שם.
סעיף ט
עריכה(ו) שמשכנו: פירוש וכל הממשכן שלא ברשות דינו כגזלן וכמו שכתבתי בריש סימן צ' ובסי' שנ"ט ס"ו. שם.