שולחן ערוך חושן משפט שסד ו


שולחן ערוך

אמר החוטף עשרים חטפתי ושלי הם והנגזל אומר מאה חטף משלם העשרים שהודה בהם ועל השאר נשבע היסת:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ועל השאר נשבע היסת:    הרמב"ם מסיים בטעמו ז"ל ואינו נשבע שבועה דאוריתא כמודה מקצת דהרי לא הודה בכלום שהרי אומר דידי חטפתי עכ"ל והטור הביאו ע"ש ול"ד זה להא דר' חייא דאמר הכופר בכל ועדים מעידים במקצת שה"ל כמודה מקצת דלא גרע העדאת עדים מהודאות פיו וחייב שבועה דאורייתא על המותר במלוה ובפקדון הוחזק כפרן וצריך לשלם הכל וכמ"ש הט"ו בר"ס ע"ה דשאני התם דאיכא עכ"פ העדאת עדים במקצת משא"כ כאן דאין העדים יודעים כמה חטף וגם ליכא העדאת פיו שהרי אומר דידי חטפתי וכנ"ל די לנו במה שנתחייבו לשלם במה שהודה ולא להוסיף עליו חובה ע"י כן במה שלא הודה:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) ועל השאר נשבע היסת כו' ע"ל סי' פ"ז ס"ה:


ט"ז

באר היטב

(ג) היסת:    ע"ל סי' פ"ז ס"ה ובמ"ש שם ס"ק ד'.



קצות החושן

(א) ועל השאר נשבע היסת. וראוי לספק בגוזל את חבירו בעדים וטוען החזרתי דנאמן כמ"ש בש"ך סי' שס"א אם משביעין אותו שבועת היסת שכדבריו כן הוא שהחזיר או נימא כיון דגזל חבירו בעדים וה"ל חשוד ופסול לעדות ולשבועה דאע"ג דגוזל חבירו בעדים א"צ להחזיר בעדים א"נ אלא ממון שבו ולומר החזרתיו אבל א"נ להכשיר א"ע עד שיבאו עדים ויעידו שהחזיק בעצמו וכמו שכת' הרשב"א בתשובה ח"ג סי' ק"י הובא בסי' ש"ן סק"ה ע"ש וכיון דמוחזק לחשוד אין מוסרין אותו לשבועה וצ"ע:




▲ חזור לראש