פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך חושן משפט שסב י


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

גזילה שלא נשתנית והוקרה אף על פי שנתייאשו הבעלים ממנה הרי זו חוזרת לבעלים ואין לגזלן בה כלום שלא תקנו לגזלן את השבח אחר יאוש אלא כגון שבח גיזות וולדות אבל שבח היוקר אם היתה הגזילה חוזרת בעיניה אינו זוכה בה הגוזל חבית של יין מחבירו והרי הוא שוה דינר בשעת הגזילה והוקרה אצלו ועמדה בארבעה שבר החבית או שתה אותה או מכרה או נתנה במתנה אחר שהוקרה משלם ארבעה כשעת הוצאה מן העולם שאילו הניחה היתה חוזרת בעצמה נשברה מעצמה או אבדה משלם דינר כשעת הגזילה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

הגוזל חבית יין כו':    הטור כתבו בל' לפיכך דמכח טעם הנ"ל דאין הגזלן זוכה בהשבח דיוקר' מסיק האי דינא:

שאלו הניחה כו':    פי' וכיון שהית' חוזרת בעינ' נמצא דהוקרה ברשות דהנגזל ואע"ג דכל הגזלנין אין משלמין אלא כשעת גזילה הא עיקר גזילה נעשית בשע' ששתאה או מכרה או שבר החבית דהא עד הנה ברשות הנגזל הוה קאי להדרה בעינה מן הדין ועתה קלקלה וגרם שלא הוחזרה לידו בעין משא"כ כשנשברה מעצמה וכדמסיק וק"ל:

נשבר' מעצמה או אבדה:    האי אבדה ג"כ אמעצמה קאי אבל סתם אבידה מקרי פשיע' וכמ"ש לעיל בסי' שנ"ד ס"ג ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) אע"פ שנתייאשו כו' ומהרש"ל פ' מרובה סי' ז' (וכ"פ פ' הגוזל קמא סי' ד' וסי' ו') פסק דהיכא דנתייקר' אחר שנתייאש הוי של גזלן לפי שהי' גורס בטור אבל נתייאשו הבעלים קוד' שנתייקר' או נתפטמה מאליה הוי של גזלן וכ' שטעם הטור דס"ל דיאוש קונה מדרבנן משום תקנת השבים ושייך תקנת השבים בכה"ג ולפע"ד גירסא זו אינה נכונה אלא הגירסא היא בטור אפי' נתייאשו הבעלים קודם שנתייקרה או נתפטמ' מאליה הוי של נגזל וכ"כ הב"ח דמ"ש בטור אבל נתייאשו הבעלים קודם שנתייקרה או נתפטמה מאליה הוי של גזלן ט"ס הוא וצ"ל של נגזל עכ"ל וע"ש בטור מוכח כן מדבריו דאל"כ ברישא ה"ל לערבינהו וליתנינהו והכי ה"ל למיכתב אבל אם נתייקר' או נתפטמה מאליה כל זמן שלא נשתנית או שלא נתייאש השבח של נגזל כו' ומדכתב כ"ז שלא נשתנית השבח של נגזל אפי' נתייאשו הבעלים כו' משמע דלעולם היא של נגזל אא"כ נשתנית וממ"ש הטור לעיל סי' שנ"ג דיאוש קונה מדרבנן אין ראיה דהא מהרש"ל גופא שם ובפ' הגוזל בתרא סי' כ"ז כ' דהרמב"ם סבר דיאוש לחידיה קנה מדרבנן ואפ"ה כ' הרמב"ם דנתייקר' אחר שנתייאש הוי של נגזל ש"מ דס"ל דנתייקרה שאני וכן משמע להדיא ממ"ש הטור לעיל סי' שנ"ד ס"ד גבי גנב דאם נתייקרה או נתפטמה משלם כדהשתא ולא חילק בין לפני יאוש או לאחר יאוש ובפרט דסתם גנבה יאוש בעלים הוא וכמ"ש סי' שנ"ג ועוד דאמאי נימא דהטור פליג על הרמב"ם בנתייקר' אחר יאוש וגם הסמ"ג עשין ע"ג ד' ק"ן ע"ב כ' כהרמב"ם וכ"כ ר"י נל"א ריש ח"ד וכן עיקר:



באר היטב

(יא) שנתייאשו:    ומהרש"ל פסק דהיכא דנתייקרה בתר שנתייאש הוי של גזלן וכת' הש"ך דפסק כן לפי שהיה לו גירסא אחרת בטור אבל לפע"ד גירסא זו אינה נכונה כו' ע"ש דמסיק שעיקר כדעת המחבר.


(יב) הניחה:    ר"ל דאע"ג דקיי"ל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה מ"מ עיקר גזילה זו נעשה בשעה ששתאה או מכרה כו' דעד הנה ברשות הנגזל הוה קאי להדרא בעינה מן הדין ועתה קלקל וגרם שלא הוחזרה לידו בעין. סמ"ע.


(יג) אבדה:    אמעצמה קאי ג"כ דאילו סתם אבידה מקרי פשיעה וכמ"ש בסי' שנ"ד ס"ג ע"ש. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש