ש"ך על חושן משפט שסב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף געריכה

(א) וי"ח דבעינן דוקא היאוש קודם שינוי רשות וכן עיקר וכמש"ל סי' שנ"ג ס"ג:


סעיף דעריכה

(ב) הגוזל והשביח כו' ע' בס' החנוך מצו' קכ"ה:


סעיף ועריכה

(ג) ואם תפס הנגזל כו' וכ"כ הרא"ש והטור עכ"ל סמ"ע טעות הוא דלא כ' הרא"ש כן גם מ"ש דבספיקא דתלמודא מודי' ליתא ואדרבה בספיקא דתלמודא ס"ל להרא"ש וטור דאפי' תפס מפקינן מיניה וכמש"ל סי' שמ"ו אמ"ש בס"ק ט"ו ולקמן סי' שפ"ח והאמת היא דהטור העתיק כאן ל' הרמב"ם וסמך עצמו אמ"ש לקמן סי' שפ"ח וש"צ וכ"כ מהרש"ל פ' הגוזל קמא סי' ו' וז"ל כ' הטור ואי תפס נגזל לא מפקינן מיניה וזו היא סברת רמב"ם אבל ר"י והרא"ש לא ס"ל הכי אלא אי תפס מפקינינן מיניה כאשר כתבתי בפ' כיצד סי' ה' והטור גופא כ' בסי' שפ"ח גבי מסור שכן דעת א"א הרא"ש ז"ל והכא לפום ריהטא כ' דעת הרמב"ם עכ"ל וכן מוכרח לומר לעיל בטור סי' ש"ב ס"ח שהעתיק דברי הרמב"ם וסמך עצמו אלקמן סי' שפ"ח וש"ץ ע"ש:


סעיף טעריכה

(ד) והוציא עליה ופטמה כו'. אבל נתפטמה מאליה דינה כהוקרה וכדלעיל סי' שנ"ד ס"ד בהג"ה וא"כ אפי' אחר יאוש הוא של נגזל:


סעיף יעריכה

(ה) אע"פ שנתייאשו כו' ומהרש"ל פ' מרובה סי' ז' (וכ"פ פ' הגוזל קמא סי' ד' וסי' ו') פסק דהיכא דנתייקר' אחר שנתייאש הוי של גזלן לפי שהי' גורס בטור אבל נתייאשו הבעלים קוד' שנתייקר' או נתפטמה מאליה הוי של גזלן וכ' שטעם הטור דס"ל דיאוש קונה מדרבנן משום תקנת השבים ושייך תקנת השבים בכה"ג ולפע"ד גירסא זו אינה נכונה אלא הגירסא היא בטור אפי' נתייאשו הבעלים קודם שנתייקרה או נתפטמ' מאליה הוי של נגזל וכ"כ הב"ח דמ"ש בטור אבל נתייאשו הבעלים קודם שנתייקרה או נתפטמה מאליה הוי של גזלן ט"ס הוא וצ"ל של נגזל עכ"ל וע"ש בטור מוכח כן מדבריו דאל"כ ברישא ה"ל לערבינהו וליתנינהו והכי ה"ל למיכתב אבל אם נתייקר' או נתפטמה מאליה כל זמן שלא נשתנית או שלא נתייאש השבח של נגזל כו' ומדכתב כ"ז שלא נשתנית השבח של נגזל אפי' נתייאשו הבעלים כו' משמע דלעולם היא של נגזל אא"כ נשתנית וממ"ש הטור לעיל סי' שנ"ג דיאוש קונה מדרבנן אין ראיה דהא מהרש"ל גופא שם ובפ' הגוזל בתרא סי' כ"ז כ' דהרמב"ם סבר דיאוש לחידיה קנה מדרבנן ואפ"ה כ' הרמב"ם דנתייקר' אחר שנתייאש הוי של נגזל ש"מ דס"ל דנתייקרה שאני וכן משמע להדיא ממ"ש הטור לעיל סי' שנ"ד ס"ד גבי גנב דאם נתייקרה או נתפטמה משלם כדהשתא ולא חילק בין לפני יאוש או לאחר יאוש ובפרט דסתם גנבה יאוש בעלים הוא וכמ"ש סי' שנ"ג ועוד דאמאי נימא דהטור פליג על הרמב"ם בנתייקר' אחר יאוש וגם הסמ"ג עשין ע"ג ד' ק"ן ע"ב כ' כהרמב"ם וכ"כ ר"י נל"א ריש ח"ד וכן עיקר:


סעיף יגעריכה

(ו) אין אומרים יתן השברים כו' ע' בסמ"ע ס"ק כ"ג במ"ש ליישב קושיות המ"מ ואין לשון הרמב"ם והמחבר מורין כן ודו"ק: