שולחן ערוך חושן משפט שנד ג

גנב בהמה או כלי וכיוצא בהם ובשעת גניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת גניבה היתה שוה בשעת גניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם כשעת העמדה בדין ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם כשעת הגניבה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

משלם קרן כשעת גניבה כו': דקדק לכתוב הקרן ור"ל ולא כפל וד' וה' ולא ביאר המחבר דינם איך ישלמו וגם לא חילק בין כפל לד' וה' בהוקר או הוזל בין טביחה להעמדה בדין ובין הי' בשעת גניבה בזול והוקר בשעת העמדה בדין ולא חילק נמי בדין כפל וד' וה' בין נשבר או מתה מאליו או טבחו ומכרו משום שהן קנס ומקנס לא איירי המחבר ובטור ביאר דינם משום שיש נ"מ אם תפס וכמ"ש בסימנים הנ"ל. וטעם דברים הללו הוא זה שכ' בבבא ראשונ' שצריך לשלם ד' בעד הקרן עכ"פ לא חילק בין שברו או טובחו בידי' או נשבר מאליו משום דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזיל' ועוד דכתיב בפ' משפטים אם המצ' תמצ' בידו הגניב' משור ועד חמור עד שה (ועד שלמה) חיים שנים ישלם ודרשי' תיבת חיים אגניב' הנזכרת אחייה להגניב' פי' שישלם להגניב' כעין שגנב. מיהו בסיפ' אם היתה בשעת גניבה בזול ואח"כ הוקר שם מחלקינן שפיר דאם טבח או מכרו להבהמה או שבר להכלי בידים בשעת היוקר משלם הקרן כשע' היוקר משום דאז הית' התחל' הגניב' והוצאת' מהעולם דהא אי לא טבחו או שברו הי' מחזירו לבעליו בעינו אבל ברישא דהוזלה בשעה שטבחה או שבר' בידי' לא אמרינן דהתחיל הגניבה משעת טביח' דא"כ יהא חוטא נשכר דאלו לא טבחה בידים אלא מתה מאליו הי' צריך לשלם ד' ועכשיו ששברה בידים לא ישלם אלא ב' ובשעת העמדה בדין ד' דקאמר לאו דוקא קאמר דאין ענין חיוב קרן לשעת העמדה בדין כ"א לשעת התחלת הגניב' או לשע' הוצאתו מן העולם דהיינו בשעת טביחה או שבורה וכנ"ל אלא לשון הגמ' נקט ומיירי כשעמד השער בשוה משעת שבירה או טביחה עד שעת העמד' בדין. ועד"ר שכתבתי טעם למה נקט העמדה בדין בקרן:

[ובשעת העמדת הדין בדפוס יחד עם ס"ק ה']: דקדק לכתוב הקרן ור"ל ולא כפל וד' וה' ולא ביאר המחבר דינם איך ישלמו וגם לא חילק בין כפל לד' וה' בהוקר או הוזל בין טביחה להעמדה בדין ובין הי' בשעת גניבה בזול והוקר בשעת העמדה בדין ולא חילק נמי בדין כפל וד' וה' בין נשבר או מתה מאליו או טבחו ומכרו משום שהן קנס ומקנס לא איירי המחבר ובטור ביאר דינם משום שיש נ"מ אם תפס וכמ"ש בסימנים הנ"ל. וטעם דברים הללו הוא זה שכ' בבבא ראשונ' שצריך לשלם ד' בעד הקרן עכ"פ לא חילק בין שברו או טובחו בידי' או נשבר מאליו משום דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזיל' ועוד דכתיב בפ' משפטים אם המצ' תמצ' בידו הגניב' משור ועד חמור עד שה (ועד שלמה) חיים שנים ישלם ודרשי' תיבת חיים אגניב' הנזכרת אחייה להגניב' פי' שישלם להגניב' כעין שגנב. מיהו בסיפ' אם היתה בשעת גניבה בזול ואח"כ הוקר שם מחלקינן שפיר דאם טבח או מכרו להבהמה או שבר להכלי בידים בשעת היוקר משלם הקרן כשע' היוקר משום דאז הית' התחל' הגניב' והוצאת' מהעולם דהא אי לא טבחו או שברו הי' מחזירו לבעליו בעינו אבל ברישא דהוזלה בשעה שטבחה או שבר' בידי' לא אמרינן דהתחיל הגניבה משעת טביח' דא"כ יהא חוטא נשכר דאלו לא טבחה בידים אלא מתה מאליו הי' צריך לשלם ד' ועכשיו ששברה בידים לא ישלם אלא ב' ובשעת העמדה בדין ד' דקאמר לאו דוקא קאמר דאין ענין חיוב קרן לשעת העמדה בדין כ"א לשעת התחלת הגניב' או לשע' הוצאתו מן העולם דהיינו בשעת טביחה או שבורה וכנ"ל אלא לשון הגמ' נקט ומיירי כשעמד השער בשוה משעת שבירה או טביחה עד שעת העמד' בדין. ועד"ר שכתבתי טעם למה נקט העמדה בדין בקרן:

או שבר הכלי או אבדו סתם: משום דקי"ל סתם אבידה ה"ל כפשיע' אם לא שכ' בצדו שנשבר "מאליו דה"ל כאלו כ' דידוע דנאבד שלא בפשיע' וק"ל וע"ל סי' שס"ב ס"ס י' מ"ש שם:

באר היטב

עריכה

(ד) קרן: ר"ל ולא כפל וד' וה' ולא ביאר המחבר דינם משום דלא איירי בהו ובטור ביאר דינם משום דנ"מ אם תפס וכמו שכת' בסי' שמ"ח סעיף ד' בהג"ה ועיין שם. סמ"ע.

(ה) בדין: ל"ד קאמר דאין ענין חיוב קרן לשעת העמדה בדין כי אם לשעת הוצאתו מן העולם דהיינו בשעת טביחה או שבירה אלא לשון הש"ס נקט ומיירי כשעמד השער בשוה משעת טביחה עד שעת העמדה בדין. שם.

(ו) מאליו: פירוש שידוע שנאבד שלא בפשיעה וע"ל סי' שס"ב ס"ס י'. שם.

קצות החושן

עריכה

(ב) או אבדו. בסמ"ע מפרש הך אבדו היינו בפשיעה ז"ל שם משום דקי"ל סתם אבידה ה"ל כפשיעה אם לא שכת' בצדה שנשברה מאיליה דה"ל כאלו כת' דידוע דנאבד שלא בפשיעה עכ"ל ולעד"נ דהך אבידה היינו אבידה בידים דהוא מזיק ממש אבל אבדו בפשיעה אין הגזלן מתחייב בכך דגזלן אינו שומר ואפי' ש"ח לא הוי וכמ"ש תוס' פרק הכונס דף נ"ו ד"ה פשיט' ז"ל דמצינו דברים שהשומר חייב והגזלן פטור שהרי בהמה בהכחשה דהדר ופירות שהרקיבו מקצתן מוכח בהגוזל קמא דף צ"ח דגזלי אומר הרי שלך לפניך משום דלא חשיב שינוי ולא קנה ופטור אפי' מפשיעה דלא קיבל עליו שמירה וע"ש כיון דלא הוי שומר אינו מתחייב אלא על שעת גזילה ואינו חייב כשעת איבודו מהעולם אלא בתבר' או שתיה דה"ל מזיק ממש אבל על שעת הפשיעה אין הגזלן חייב כיון דאינו שומר וכ"כ הרא"ש להדי' פרק מרובה ז"ל אלא כי קאמר רב כגון דמעיקרא שוי' ארבעה והשת' שוי זוז' קרן כעין שגנב מלת' דפשיט' היא דאלו איתבר ממיל' ע"כ משלם ארבעה דבשעת שביר' לאו מידי עבד ואפי' אתבר בפשיעה דגזלי לא מקבל עליו שמירתה ואשע' גזילה קא מחייבת ליה והאי שעתי הוי שוי' ארבע' עכ"ל וממיל' נשמע דהיכ' דמעיקרא שוי זוז' ולבסוף שוי' ארבעה ונאבד בפשיעה כיון דגזלן לא הוי שומר אינו משלם אלא זוז' כשעת הגניבה וא"כ הא דכת' בש"ע שברו או אבדו משלם ארבעה מיירי ששברו בידים ואבדו דה"ל מזיק ממש וז"ב:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}