שולחן ערוך חושן משפט שמח ד


שולחן ערוך

משעה שמשך הגניבה נעשה עליה גנב במה דברים אמורים שמשכה חוץ מרשות הבעלים אבל כ"ז שהיא ברשות הבעלים אינו חייב עד שיגביהנה ואם הכניסה לרשותו אפילו לגגו חצירו וקרפיפו אם היא משתמרת חייב אע"פ שלא משך ולא הגביה:

הגה: אימתי גנב חייב בכפל וארבעה וחמשה עיין בפנים ולא כתבן המחבר הזה לפי שהוא קנס ואינו נוהג האידנא מיהו יש נפקותא אם תפס וע"ל סי' א' ס"ה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

חוץ מרשות הבעלים:    מיירי דמשכה במקום שקונה משיכה דהיינו בסימטא ובחצר שהיא של שניהם וכ"ש כשמשכה לרשותו וכמ"ש לעיל סי' קנ"ז:

אפי' לגגו חצירו כו':    דנפקא לן בגמ' מכפל המצא תמצא בידו:

אימת חייב הגנב בכפל כו':    עיין בטור שכ' ז"ל בד"א שחייב בכפל ד' וה' שבאו עדים שגנב וטבח ומכר אבל אם הודה מעצמו אינו משלם אלא הקרן דכתיב אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו ואפי' מוד' בקנס ואח"כ באו עדים פטור ולא אמרי' דלא הוד' אלא כדי לפטו' מהקנס דידע דיבואו עדים ובלבד שמתחייב עצמו בקרן כגון שהוד' שגנב וטבח ומכר שנמצא מחייב עצמו בהודאתו בקרן קודם שבאו העדים אבל אם לא אמר שגנב קודם שבאו העדי' ולאחר שבאו עדים שגנב הקדים נפשו והודה שטבח ומכר ואח"כ באו עדים ומעידים עליו שטבח ומכר חייב ד' וה' ואין מוד' בקנס פטור אא"כ הודה בפני ב"ד של ג' מומחין וכשהן יושבין במקום ב"ד אבל אם הודה בפני ב' מומחין אפי' כשהן יושבין בב"ד או בפני ג' חוץ לב"ד אינו מועיל להפטר מהקנס לפיכך האידנ' שאין לנו ב"ד מומחין הראויין לדון דיני קנסו' אינו מועיל להפטר מהקנס עכ"ל הטור עוד כ' הטור כמה כרטי דיני חיוב כפל ד' וה' בסי' ש"ן ושנ"א ושנ"ב והשמיט' ג"כ המחבר מה"ט דאינן נוהגים:

מיהו יש נפקותא אם תפס כו':    זה כתב ג"כ הטור בס"ס שמ"ט דמ"ה כ' קצת פרטי דינים בסי' זה ובסי' ש"ן ושנ"א ושנ"ב ואפשר דהמחבר פסק כהרמ"ה שכ' הטור בשמו שם בס"ס שמ"ט שלא מהני תפיס' בקנסא לא בכדי נזקו ולא בכפל ד' וה' שהוא יתר מנזקו דתקנתא עבדי ליה רבנן לניזק ולא עבדי תקנתא להרויח על ממוניה כו' ומ"ה השמיטן המחבר. ומור"ם ז"ל ס"ל כהרא"ש שהטור כ' שם עליו שהרא"ש חלק על דבריו וס"ל דלאו תקנתא היא דמדאורייתא מחייב ליה אלא שאין לנו דיין בבבל שיכפנו ליתן וכל כה"ג עביד אינשן דינא לנפשיה לתפוס בשיעו' כפל ד' וה' ואין מוציאין מידו כו' ע"ש וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(ד) מיהו יש נפקותא כו'. עיין בסמ"ע ס"ק י"א וע"ל סי' א' ס"ק י"ח:



באר היטב

(ו) שמשכה:    מיירי דמשכה במקום שקונה משיכה דהיינו בסימטא ובחצר של שניהם וכ"ש כשמשכה לרשותו וכמ"ש בסי' קנ"ז שם.



קצות החושן

(ב) ואם הכניסה לרשותו. פ"ק דמציעא דף י"א תניא אין לי אלא ידו גגו חצירו קרפיפו מנין ת"ל אם המצא תמצא ופירש"י גבי חצירו כגון שנכנסה לרשותו ונעל בפניה עכ"ל ומשמע דאם נכנסה מעצמה לרשותו ונתכוין לקנותה לגזילה לא מחוייב במחשבה גרידא ואפילו היה חצר המשתמרת ומשום דבמחשבה אינו נעשה גזלן עד שיעשה מעשה כמו נעל בפניה אע"ג דבמציאה כה"ג קני לה במחשבה גריד' אבל בגזילה צריך נעל בפניה או שיכניסנה בעצמו לרשותו וזה שכת' בש"ע ואם הכניסה לרשותו אבל נכנסה מאליה לא וה"ה נכנסה מאליה ונעל בפניה דזה נמי הוי מעשה ובתשובת מוהרי"ט חלק ח"מ סי' פ"ח ז"ל אלמא אפי' מתעסק לגונבו כל שלא עשה מעשה פטור ותנן נמי ס"פ המפקיד החושב לשלוח יד בפקדון כיצד הטה את החבית כו' הגביה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה דלא מחייב במחשבה אלא במעשה הגבהה עכ"ל ומוכח ממשנה זו אע"ג דהפקדון הוא בביתו וברשותו דה"ל חצירו אפילו הכי אינו קונה לאונסין עד שיעשה מעשה וכמו נעל וכמ"ש רש"י ועמ"ש בסי' רמ"ג ס"ק י':




▲ חזור לראש