הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שלז

סימן שלז

[ש"ך אות א] כן הוא בש"ס. נ"ב זהו להריטב"א הובא בשיטה מקובצת. וז"ל הניחא למ"ד גזל נכרי אסור פי' איכא למימר דה"נ לא יאכל דאחשבי' רחמנא כגזל כיון דאיהו לאו בר מצוה הוא עכ"ל. משמע דמפרש דרעיך ולא של נכרי היינו דאסור לאכל כיון דנכרי לאו בר מצוה האכילה דפועל ממנו הוי גזל. ואף למה דמסקי' דלמ"ד ג"נ מותר דרשי' ולא של הקדש. מ"מ זהו קיימ' דלמ"ד גזל נכרי אסור דרשי' ג"כ ולא של נכרי ולא של הקדש כמ"ש להדי' בשיטה מקובצת שם אח"כ בשם הריטב"א. אבל לפי הגירסא שלפנינו בש"ס הניחא למ"ד ג"נ אסור היינו דאצטרך קרא למשרי פועל. משמע דבא למעט להתיר בשל נכרי. והיינו ע"כ דשל נכרי מותר אף ליתן לכליו די"ל דזהו רק ס"ד בשלמא למ"ד ג"נ אסור י"ל דרעיך אתי למעט ולא של נכרי דמותר ליתן לכליו אבל למסקנא דלמ"ד גזל נכרי מותר דאתי ולא של הקדש י"ל דגם מ"ד ג"נ אסור ס"ל כן. ומה"ת לן להמציא חידוש להתיר פועל ליתן לכליו ומוקמי' רעיך ולא של הקדש. מ"מ עכ"פ מותר לאכול בשל נכרי כדחזי' לס"ד הסברא פשוטה דנכרי לא חמיר מדישראל מדלא קאמר לס"ד דאיצטרך למיסר לאכול. ודו"ק: