שולחן ערוך חושן משפט שז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יכולין המשכיר והשוכר לחזור בהם עד שימשוך או שיעשה א' מדרכי הקנין וכן אינו מתחייב בגניבה ואבידה עד שיעשה אחד מדרכי הקנייה וי"א שמשסילק הבעל שמירתו מעליה מדעת השומר נתחייב בשמירתה:

מפרשים

 

עד שימשוך כו':    ל' הגמ' כדרך שתקנו משיכ' בלקוחו' כך תקנו בשומרין ומפרשו הרמב"ם דקאי אחזרת המשכיר או השוכר וגם אאחריות השמיר' שאינו מתחייב עליה עד שעשה השוכ' וה"ה שאר שומרים משיכה ומאז חייב בכל חד כדינו והתו' וסייעתו ס"ל דלא קאי אאחריו' השמיר' דאשמיר' חייב מיד משסילק הבעל נפשו ע"י הבטח' השומר שהבטיחו לשמו' כל חד כדינו ובזה נתבאר טעם מחלוקת שני הדיעות שכ' המחבר ועד"ר:
 

(א) עד שיעשה א' מדרכי הקניי' פ' השואל אמרו כשם שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרין ושטת הרמב"ם דמשיכה בין לחזרה דמשכיר ומשאיל ובין לאחריות השמירה אבל דעת תוס' והרא"ש דמשיכה בשומרין אינו (אלא) לחזרה דמשאיל ומשכיר אבל באחריות השמירה נתחייבו שומרין תיכף משנסתלקו הבעלים משמירה. ונראה בטעמא דתוס' והרא"ש דנתחייבו השומרין תיקף משנסתלקו הבעלים משמירה דהוי ליה דין פועל דמשהתחילו במלאכה הוי להו קנין וכמבואר ריש פרק האומנין ובטור וש"ע סי' של"ב.

ובנימוקי יוסף (ב"מ נז: בדפי הרי"ף) פרק השואל כתב דאית דמפרשי, דהא דתיקנו משיכה בשומרין היינו דוקא בשואל ושוכר דקנו גוף הדבר לדידהו מהני משיכה, אבל בשומר חינם ושומר שכר ל"מ משיכה כיון דלא קנו גוף הדבר, והרמב"ן[2] סובר דמהני משיכה משום דהוי ליה משיכה כמו התחילו במלאכה דהוי קנין אצל הפועלים ומשום הכי בשומר חינם ושומר שכר מהני משיכה, ע"ש.

וקשה לי דאם כן למה לי משיכה הא פועלים משהתחילו במלאכה אינן צריכין לשום קנין ואם כן הכא נמי, משהתחילו לשמור ונסתלקו הבעלים משמירה ליהוי התחל'ה וכמ"ש בשיטת תוספות והרא"ש, ואפשר דסברי ליה להרמב"ן דעיקר התחלה בשמירה מכי משכו לרשותן אבל כל זמן שלא משכו לרשותן לא הוי התחלת השמירה:

אמנם לענ"ד, נראה דמשיכה בשומר חינם ושומר שכר אע"ג דלא קני שום דבר דה"ל קנין להתחייב על החפץ באחריות כל שומר כדינו כמו גנב וגזלן דקנו להתחייב באונסין מכי משכו אע"ג דלא קנו שום דבר. אלא דהרמב"ן לטעמיה דסובר כלישנא בתרא דפרק אלו נערות, דשומרין משעת פשיעה הוא דמחייבי והובא בש"ך סי' שמ"א, וא"כ לא דמי לגנב וגזלן דחייבין כשעת הגזילה וא"כ שפיר מהני משיכה להתחייב באונסין על שעת משיכה, אבל שומרין דלא מחייבי אלא משעת פשיעה א"כ ה"ל כמשוך פרה ולא תקנה אלא לאחר שלשים דכלתה משיכה קמא, ומש"ה צריך לומר בטעמיה דמשיכה דהוי ליה כמו התחילו במלאכה. אבל לדעת הרמב"ם, דס"ל כלישנא קמא דריש פרק אלו נערות דשומרין משעת משיכה הוא דנתחייבו, א"כ שפיר מצינו למימר טעמא דמשיכה בשומרין להתחייב בדינו כמו גנב וגזלן דקנו במשיכה להתחייב באונסין. ודוק:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש

  1. ^ בנימוקי יוסף הגירסה היא הרנב"ר, והוא הר"ן. וכן נמצא בחידושי הר"ן [ולא נמצא בחידושי הרמב"ן]. ובכל הדפוסים של קצות החושן נכתב הרמב"ן.
  2. ^ בנימוקי יוסף הגירסה היא הרנב"ר, והוא הר"ן. וכן נמצא בחידושי הר"ן [ולא נמצא בחידושי הרמב"ן]. ובכל הדפוסים של קצות החושן נכתב הרמב"ן.