פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף בעריכה


(א) עד שיעשה א' מדרכי הקניי' פ' השואל אמרו כשם שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרין ושטת הרמב"ם דמשיכה בין לחזרה דמשכיר ומשאיל ובין לאחריות השמירה אבל דעת תוס' והרא"ש דמשיכ' בשומרין אינו לחזרה דמשאיל ומשכיר אבל באחריות השמירה נתחייבו שומרין תיכף משנסתלקו הבעלים משמירה ונראה בטעמא דתוס' והרא"ש דנתחייבו השומרין תיקף משנסתלקו הבעלים משמירה דה"ל דין פועל דמשהתחילו במלאכ' הוי להו קנין וכמבואר ר"פ האומנין ובטור וש"ע סי' של"ב ובנימוקי יוסף פ' השואל כת' דאית דמפרשי דהא דתיקנו משיכה בשומרין היינו דוקא בשואל ושוכר דקנו גוף הדבר לדידהו מהני משיכה אבל בש"ח וש"ש ל"מ משיכה כיון דלא קנו גוף הדבר והרמב"ן סובר דמהני משיכה משום דה"ל משיכה כמו התחילו במלאכה דהוי קנין אצל הפועלים ומש"ה בש"ח וש"ש מהני משיכ' ע"ש וקשה לי דא"כ למה לי משיכה הא פועלים משהתחילו במלאכ' אינן צריכין לשום קנין וא"כ ה"נ משהתחילו לשמור ונסתלקו הבעלים משמירה ליהוי התחל' וכמ"ש בשטת תוספות והרא"ש ואפשר דס"ל להרמב"ן דעיקר התחל' בשמירה מכי משכו לרשותן אבל כל זמן שלא משכו לרשותן לא הוי התחלת השמירה:

אמנם לענ"ד נראה דמשיכה בש"ח וש"ש אע"ג דלא קני שום דבר דה"ל קנין להתחייב על החפץ באחריות כל שומר כדינו כמו גנב וגזלן דקנו להתחייב באונסין מכי משכו אע"ג דלא קנו שום דבר אלא דהרמב"ן לטעמיה דסובר כל' בתרא דפ' א"נ דשומרין משעת פשיעה הוא דמחייבי והובא בש"ך סי' שמ"א וא"כ לא דמי לגנב וגזלן דחייבין כשעת הגזילה וא"כ שפיר מהני משיכ' להתחייב באונסין על שעת משיכה אבל שומרין דלא מחייבי אלא משעת פשיע' א"כ ה"ל כמשוך פרה ולא תקנ' אלא לאחר שלשים דכלתה משיכה קמא ומש"ה צ"ל בטעמ' דמשיכ' דהוי ליה כמו התחילו במלאכה אבל לדעת הרמב"ם דס"ל כלישנא קמא דריש פרק אלו נערות דשומרין משעת משיכה הוא דנתחייבו א"כ שפיר מצינו למימר טעמא דמשיכה בשומרין להתחייב בדינו כמו גנב וגזלן דקנו במשיכה להתחייב באונסין ודוק:

סעיף העריכה


(ב) אם תרצה תשאילנה. ונראה דה"ל כאומר קני פרה זו שתשאל אותה משיהי' דינך עם השואל אבל אם אינו על דרך קני פרה לא מצי למימר תשאילנ' ויהיה דינך עם השואל דאין אדם מקנה דבר שלבל"ע אלא צ"ל דהוא על דרך קני פרה זו דה"ל כמו דקל לפירות דאע"ג דפר' לכפיל' ל"מ כמבואר בתוס' ר"פ המפקיד היינו משום דאיכ' מי יימר טובא ע"ש:

סעיף ועריכה


(ג) והסברא הראשונה נראה עיקר. ובש"ך הניח בצ"ע משום דדעת מוהר"ם דחייב כדעת הר"ר חיים ובפרט שהתוס' והרא"ש והר"י לא הכריעו וע"ש. אמנם נראה דאדרבה מדברי תוס' משמע בפשיטות דחייב ע"ש פ' הנזקין דף נ"ג דה"ל גזלן וז"ל תימה היכי מדמה הכא דממילא למטמא בידים דנהי דמטמא בידים חייב היכי דנטמא ממילא אומר לו הרי שלך לפניך דהא המכחיש בהמת חבירו באבנים או במלאכה חייב ובהכחשה ממילא או פירות שהרקיבו מקצתן אומר לו הרי שלך לפניך ע"ש והכחשה זו ע"כ כחש דהדר דאי כחש דלא הדר אפי' ממילא לא מצי אמר הרי שלך לפניך דה"ל שינוי כמבואר ר"פ הגוזל קמא ואי נימא דכחש דהדר ה"ל שבח ואפי' בידים נמי פטור. וכן משמע בדברי תוס' פ' הכונס דף נ"ו ד"ה פשיטא ז"ל דמצינו דברים שהשומר חייב והגזלן פטור שהרי בהכחשה בהמה הוכחשה דהדר מוכח בהגוזל קמא דגזלן אומר לו הרי שלך לפניך משום דלא חשיב שינוי ופטור אפי' בפשיעה כיון דלא קיבל עליו אבל שומר כיון דמתחייב בכחשה דלא הדר אם נעשו בפשיעה כמו כן יתחייב בהכחשה דהדר כיין שקיבל עליו שמירה דלמה לא יתחייב בזה כמו בזה שאין השומר קונה בשינוי עכ"ל. ומבואר מדעת תוס' דס"ל לפשיטות במזיק שחייב בכחש דהדר וכן בשומרין מתחייבין בכחש דהדר ועכצ"ל דס"ל כדעת הר"ד חיים דסופו להתרפאות בבהמה חשיב נזק. ובסמ"ע כ' לחלק בין נכחש הבשר מאליו להיכ' דנכחש מחמת פשיעתו. וע"ש בש"ך דמשיג וכ' דאין לחלק דאידי ואידי שבח הוא לפמ"ש סברי תוס' כדעת הר"ד חיים וחייב בין במזיק בידים בין בשומרים ועמ"ש בסי' ש"מ סק"ב: