שולחן ערוך חושן משפט רצא כח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רצא · כח
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
המפקיד אצל חבירו בין בחנם בין בשכר או השאילו או השכירו אם שאל השומר את הבעלים אם הדבר שלהם או שכרם הרי השומר פטור מכלום אפילו פשע בדבר ששמר ואבד מחמת הפשיעה הרי זה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם במה דברים אמורים בששאל הבעלים או שכרן בעת שנטל החפץ או שהיו שאולים או שכורים אצלו מקודם לכן כיון שהם עמו במלאכתו בשעה שנטל אף על פי שלא היו עמו במלאכתו בשעה שנאבד פטור אבל אם נטל החפץ ונעשה עליו שומר תחלה ואחר כך שכר הבעלים או שאלם אף על פי שהיו הבעלים עמו במלאכתו בעת שנאבד חייב:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אם בעליו עמו לא ישלם: מקרא זה אוכי ישאל קאי דמשמע דבשעת שאלה צריכין שיהא עמו אע"פ שלא יהא עמו אח"כ וכ' כן בשואל וכ"ש באינך שומרים דפטור אם בעליו עמו גם וי"ו דוכי ישאל וגומר לימדנו דגם באינך הדין כן:
ש"ך - שפתי כהן
(נ) אם בעליו עמו לא ישלם מקרא זה או כי ישאל קאי דמשמע בשעת שאלה צריכין שיהא עמו וכו' עכ"ל סמ"ע ע"ל סי' שמ"ו השיג בעצמו על הע"ש שכ"כ ע' בש"ס פ' השואל וכתוב במשרים נ"ל ח"א שאם נאנס שום דבר שחייב לשלם לא נשתעבדו נכסי' שלו משעת שאלה או נפקדה בידו אלא משעה שנאנסה עכ"ל ד"מ כ"ח הביאו בהגהת סמ"ע וע"ל סי' שמ"א ס"ד ובסמ"ע שם ס"ק י"ג ע' בתשובת ר"י לבית לוי סי' כ"ח דף קנ"א:
באר היטב
(נ) שנאמר: מקרא זה אוכי ישאל קאי דמשמע דבשעת שאלה צריכין שיהא עמו אע"פ שלא יהא עמו אח"כ וכת' כן בשואל וכ"ש באינך שומרים עכ"ל הסמ"ע וע"ל ריש סימן שמ"ו השיג הסמ"ע עצמו על הע"ש שכ"כ עיין בש"ס פרק השואל וכתו' במשרים נתיב ל' ח"א שאם נאנס שום דבר שחייב לשלם לא נשתעבדו הנכסים שלו משעה שנשאל או נפקד בידו אלא משעה שנאנס עכ"ל ד"מ סי' כ"ח וע"ל סי' שמ"א ס"ד עיין בתשו' ר"י לבית לוי סי' כ"ח דף קנ"א. שם (מדין שומר שמסר לשומר עיין בתשו' שב יעקב חח"מ סי' י"א).
קצות החושן
(יז) אם בעליו עמו לא ישלם. נסתפקתי בשמירה בבעלים אם נשבע שבועת השומרין או לא. והנה מדברי תוספות נראה דאפילו שמירה בבעלים בעי שבועת השומרין ומחויב לישבע שבועת התורה שבועה שאינו ברשותו עיין שם פרק הכונס דף נ"ז ד"ה ונמצא שומר שכר משלם תשלומי כפל בטוען טענת ליסטין מזוין אבל אי גזלן הוא ניחא דטוען טענת גזלן ונמצא שהוא בידו לא משלם כפל ואם תאמר אכתי נמצא שומר שכר משלם כפל בטוען טענת גנב בבעלים ושמא אין שייך כפל בטוען טענת גנב בענין זה ואפילו שייך אין לחוש אי נמי הוי מצי למימר ולטעמיך ולא קאמר עד כאן לשונו. א"כ משמע מדבריהם דאיכא שבועת השומרין בשמירה בבעלים דאי ליכא שבועה היכי משכחת כפל בטוען טענת גנב בבעלים דטוען טענת גנב אינו חייב עד שישבע בבית דין ובקפץ ונשבע לא משלם כפל כדמוכח בהגוזל קמא דף ק"ו וכמו שכתבו תוספות ריש פרק מרובה דיבור המתחיל יצאו קרקעות ועיין שם ואף על גב דמשכחת לה כפל בט"ג בבעלים ושבועה בבית דין על ידי גלגול דמסתימת דברי תוספות שכתבו בטוען טעצת גנב בבעלים ולא זכרו מדין גלגול משמע דשבועה בעי וכן נראה כיון דלא כתיב אלא אם בעליו עמו לא ישלם ואם כן אין הפטור אלא בתשלומין מה שאין כן עבדים ושטרות וקרקעות אימעטי מדין שבועה אמנם לפי מה שכתבו תוספות שמא אין שייך כפל בטוען טענת גנב בענין זה אם כן כל דליכא כפל ממילא נמי ליכא שבועה דכבר כתבו תוס' ריש מרובה דיבור המתחיל למה לי למיהדר עיין שם דכתבו דכפל ושבועה הכל ענין א' וכל דאימעט מדין כפל אימעט מדין שבועה עיין שם ואם כן ממילא ליכא שבועה בבעלים כיון דליכא כפל:
שוב מצאתי בירושלמי פרק ה' משבועות דאיפלגי ביה אמוראי עיין שם אתמר אם בעליו עמו לא ישלם מהו שישבע ר' זירא אמר ישבע ר' חנינא ורבי עולא דאמרי תרויייהו אינו נשבע ועיין שם ותמהני שלא הובא בראשונים או באחרונים להכריע בזה ואנחנו לא נדע וצריך עיון:
ועיין בתוס' סוף פרק הזהב דף נ"ח בהא דאמר ר' יוחנן שקנו מידו וז"ל ואם תאמר דבפ' הפועלים דף צ"ג תנא מתנה ש"ח להיות כשואל וי"ל דהכא דפטור אפילו משבועה לא נשתעבד נפשיה בלא קנין אי נמי התם כיון שמתחייב בשואל כסבורין העולם שהשאיל לו ובהאי הנאה משעבד נפשיה עכ"ל. ולפמ"ש דבבעלים ליכא שבועה א"כ היכא דהוי שמירה בבעלים ומתנה להיות חייב כשואל לא משתעבד בדברים שקנו מידו דשני התי' שבתוס' לא שייכי הכא כיון דשבועה ליכא וכן להיות כשואל כסבורין העולם שהוא שואל כיון דאפילו שאלה בבעלים נמי פטור א"כ ה"ל כמו עבדים וקרקעות דלא משעבד נפשיה בדברים עד דקנו מיניה ועמ"ש בסי' ש"מ סק"א: