שולחן ערוך חושן משפט רצא ט

פשע השומר ולא שמר הבהמה כראוי ויצאה לאגם ומתה שם כדרכה פטור אף על פי שתחלתו בפשיעה לענין זאבים וגנבים ואם טרפה זאב או נגנבה משם היה חייב עכשיו שמתה כדרכה פטור שלא גרמה לה יציאתה אבל אם גנבה גנב מהאגם ומתה כדרכה בבית הגנב הרי השומר חייב אף על פי שהוא שומר חנם שאפילו לא מתה הרי היא אבודה ביד הגנב ויציאתה גרמה לה להיגנב וכן כל כיוצא בזה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

עכשיו שמתה כו': ל' הגמ' מלאך המות מה לי הכא מה לי התם ואין שום טעם לתלו' המית' בהפשיעה דהיציאה משא"כ לעיל ס"ו:

אבל אם גנבה גנב כו': דכיון דמיד שגנבה גנב מהאגם נתחייב השומר מחמת פשיעה דהניחה לצאת להאגם וכיון דמתחייב שוב אין פוטרין אותו כשמתה בבית הגנב:

באר היטב

עריכה

(יח) העלה: אפי' העלוה לרעות כל שבהר אין מרעה יותר טוב מבמקום אחר חייב אם העלוה שם ונפלה. שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}