שולחן ערוך חושן משפט רפח ב


שולחן ערוך

מי שצוה בשעת מיתתו שיתנו לפלוני דקל או שדה מנכסיו וחלקו האחים ולא נתנו לו כלום החלוקה בטלה ויתנו לזה מה שצוה מורישן ואח"כ חוזרים וחולקים בתחלה:

הגה: ואם ירצה אחד לקיים החלוקה וליתן לו משלו וחבירו יתן לו מעות הרשות בידו (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שיתנו לפלוני דקל כו':    בטור כתב שצוה ליתן דקל פלוני ועמ"ש בפרישה ובסמוך בסמ"ע:

וחולקין בתחלה:    פי' חולקין מחדש:

הרשות בידו:    לפי נוסח הגמרא והרמב"ם (שבידנו) והרא"ש והמחבר דלא כתבו דקל פלוני א"ש דקאמר הרשות בידו דיכול לכפות את אחיו ולומר להן או תנו אחד מהם לו את דקל שלכם ואני אתן חלקי במעות או אני אתן ותנו לי חלקכם במעות אבל לפי מ"ש הטור דציוה ליתן לו דקל פלוני א"א לומר הכי וכתבתי בפרישה דאעפ"כ הרשות בידו משום דסתם אדם ניחא ליה בדקל או בקרקע וכשזה רוצה ליתן דקל שלו והשני ישאר דקלו בידו רק שישלם לו במעות וזה אינו רוצה הוא ודאי מטעם דלא ניחא ליה בחלקו שנפל לו ולאו כל כמיניה לבטל חלוקה הואיל ועלה בידו ע"פ גורל. וא"ת הא כתב הטור והמחבר בר"ס קע"ה ס"ג ז"ל שני אחים שחלקו ואח"כ בא להם אח שלא היו יודעין בו אפי' היו שם ג' שדות וכל אחד נטל שדה וחצי והאח הג' שבא נתרצה ליטול החצי שדה דביד כל אחד לחלקו בלא גורל אפ"ה יכול כל אחד לבטל החלוקה כיון שהיה בטעות עכ"ל וי"ל דשאני הכא דידעו כל האחין דעליהן ליתן לזה השדה או הדקל ולא נתנוהו לו לא מחשב גבייהו זה לטעות אלא כאלו הסכימו מתחלה לסלקו במאי דאפשר (ובזה נתיישב קצת גם קושיא הראשונה) ועי"ל דשאני התם דהאח היה שוה עמהן בחלוקה והיה לו זכות בכל אחד מהשדות כמו לאחים שהיו כאן בזה דוקא אמרינן דהחלוקה היה בטעות מעיקרא משא"כ בזה דאמר תנו דקל פלוני לפלוני ולא היה לו זכות בשאר הדקלים מ"ה לא מבטלינן עבור זה כל החלוקה כשנתרצה האחד ליתן לו אותו הדקל ולהניח לחבירו מה שעלה בגורלו ואפי' לפי הנוסחאות כל הספרים הנ"ל דלא כתוב בהן דקל פלוני מ"מ כל האומר סתם תנו דקל לפלוני הרשות ביד היורשי' ליתן לו הגרוע דיד המקבל על התחתונה כמבואר בר"ס רמ"א וס"ס רי"ד דמראיהו אפי' מת או נפל וה"ל סתמא כפירושו כאלו אמר דיתנו לו דקל זה הגרוע ומ"ה כשנתרצה זה ליתנו לו לאו כל כמיניה דאידך לבטל החלוקה ודו"ק ולפ"ז מ"ש הטור והמחבר שם בר"ס קע"ה ס"ד ז"ל וכן אם בא ב"ח של אביהן וגבה חלקו של אחד מהן כגון שעשאו אפותיקי בטלה החלוקה וחולקין חלוקה אחרת עכ"ל דהיינו דוקא כשלא נתרצה זה שנטלה ממנו ב"ח הקרקע ליטול מעות מאחיו אבל אם נתרצה אין האחין יכולין לבטל כמו כן ע"ש ודו"ק. ולפי מ"ש ראשונה אין לחלק ביניהן ודו"ק:



באר היטב

(ג) בידו:    וא"ל ממ"ש הט"ו בסי' קע"ה ס"ג בשני אחים שחלקו ואח"כ בא להם אח ג' שלא היו יודעין בו כו' יוכל כל אחד לבטל החלוקה כיון שהית' בטעות די"ל שאני הכא דידעי כל האחין דעליהן ליתן לזה דקל או שדה ולא נתנוהו לו לא מחשב גבייהו לטעות אלא כאילו הסכימו מתחל' לסלקו במאי דאפשר ועי"ל דשאני התם דהאח הי' שוה עמהן בחלוקה ויש לו לזכות בכל השדות כמו האחין שהיו כאן. בזה דוקא אמרינן דהחלוק' בטעות הית' מעיקרא משא"כ בזה דאמר תנו דקל פלוני לפלוני ואפילו להנוסחא דאמר דקל סתם מ"מ הרשות ביד היורשים ליתן לו הגרוע דיד המקבל על התחתונ' כמ"ש בריש סימן רמ"א וסוף סימן רי"ד וה"ל סתמא כפירושו ליתן לו דקל זה הגרוע מש"ה כשנתרצ' זה ליתן לו משלו לאו כל כמיניה דאידך לבטל החלוקה ולפ"ז מ"ש הט"ו בסי' קע"ה ס"ד וכן אם בא בע"ח של אביהן כו' ע"ש היינו דוקא כשלא נתרצה זה שנטל ממנו בע"ח הקרקע ליטול מעות מאחיו אבל אם נתרצה לזה אין האחין יכולין לבטל החלוקה ולפי מ"ש ראשונ' אין לחלק בזה ודו"ק עכ"ל סמ"ע (ולי נרא' דאעפ"כ יכולין שאר האחים לעכב ולומר כיון שמן הדין החלוק' בטלה נחזור ונחלק כבתחלה שמא יפול חלקך בגורלי. בני חיי).







▲ חזור לראש