באר היטב על חושן משפט רפח

סעיף אעריכה


(א) שעליהם:    פירוש מה שלבושין בהן שמין אותן משא"כ בבניהן ובנותיהן דאפי' הוא עדיין בעין יש בהן חילוק דבגדי שבת ויו"ט דיכולין להביאן לב"ד לשומן שמין אותן אבל בגדי חול שהן לבושין בהן וגנאי להן לבוא לב"ד אמרי' מסתמא מחלי אהדדי שלא לביישן בזה משא"כ באחין עצמן לא שייך גנאי במה שיוצאין ונכנסין בב"ד אם לא מה שכבר בלה ונאבד מהבגדים אפי' מה שבלו האחין עצמן אין שמין ואמרינן דמחלו בדברים שאינן עוד בעין רק אם עשו מחאה בתחלה זה בזה שמי שיקנה דבר מתפיסת הבית ינכו לו מחלקו כך מפורש בטור וע"ל ריש סימן רפ"ו מ"ש לחלק בין התם להכא ע"ש. סמ"ע.


(ב) זכו:    כן הוא הטעם בהרמב"ם ולכאור' הי' נ"ל דדימו זה למ"ש הט"ו בסי' צ"ז סכ"ה דאין בע"ח גובה מבגדים שקנה הלוה לאשתו ובניו מפני שכבר זכו בהן לעצמן ושם מבואר גם כן דהיינו דוקא בגדי חול ולא בגדי שבת ואע"ג דהתם מיירי דוקא בבגדים שקנה להן קודם שלוה אבל מה שקנה ועשה להן אחר שלוה גובה מהן וכמו שכת' שם הטור בשם הרמב"ן וכאן דומה לעשה אחר שלוה דהרי עשו אותן מתפיסת הבית הא כת' שם הטור ג"כ דהיינו דוקא בדכתב מלוה דאקני ואג"ק והכא האחים לא כתבו אהדדי כלום ומ"מ נרא' דלא שייך טעמא דזכו בהן אלא בהלוא' דלהוצאה נתנה ומתחל' הלוהו לעשות בו מה שירצה וכשיגיע ז"פ ישלם לו בדבר אחר ונמצא דלא גרעי אשתו ובניו מאילו נתן מתנה לאחרים דמתנתו קיימת משא"כ באחין דלאו הלוא' הוא בידם אלא שותפין וש"ש הן בהדדי ואין השותף רשאי ליתן מהשותפות במתנ' לאחר ואם נתן מוציאין מיד המקבל ומש"ה צ"ל הטעם כמ"ש דאחים גופייהו מחלי אהדדי וגם הה"מ כת' טעם זה ע"ש. שם (ועיין בתשו' לחם רב סי' ק"ט).

סעיף בעריכה


(ג) בידו:    וא"ל ממ"ש הט"ו בסי' קע"ה ס"ג בשני אחים שחלקו ואח"כ בא להם אח ג' שלא היו יודעין בו כו' יוכל כל אחד לבטל החלוקה כיון שהית' בטעות די"ל שאני הכא דידעי כל האחין דעליהן ליתן לזה דקל או שדה ולא נתנוהו לו לא מחשב גבייהו לטעות אלא כאילו הסכימו מתחל' לסלקו במאי דאפשר ועי"ל דשאני התם דהאח הי' שוה עמהן בחלוקה ויש לו לזכות בכל השדות כמו האחין שהיו כאן. בזה דוקא אמרינן דהחלוק' בטעות הית' מעיקרא משא"כ בזה דאמר תנו דקל פלוני לפלוני ואפילו להנוסחא דאמר דקל סתם מ"מ הרשות ביד היורשים ליתן לו הגרוע דיד המקבל על התחתונ' כמ"ש בריש סימן רמ"א וסוף סימן רי"ד וה"ל סתמא כפירושו ליתן לו דקל זה הגרוע מש"ה כשנתרצ' זה ליתן לו משלו לאו כל כמיניה דאידך לבטל החלוקה ולפ"ז מ"ש הט"ו בסי' קע"ה ס"ד וכן אם בא בע"ח של אביהן כו' ע"ש היינו דוקא כשלא נתרצה זה שנטל ממנו בע"ח הקרקע ליטול מעות מאחיו אבל אם נתרצה לזה אין האחין יכולין לבטל החלוקה ולפי מ"ש ראשונ' אין לחלק בזה ודו"ק עכ"ל סמ"ע (ולי נרא' דאעפ"כ יכולין שאר האחים לעכב ולומר כיון שמן הדין החלוק' בטלה נחזור ונחלק כבתחלה שמא יפול חלקך בגורלי. בני חיי).