באר היטב על חושן משפט רפו

סעיף אעריכה


(א) שחולק:    הטעם דס"ל דיכולים לתבוע חלקן המותר אפי' לשעבר במה שכלה ונאבד והא דכאן לא חלקו בין מה שעליהן ובין מה שעל אשתו ובניו ובסי' רפ"ח חלקו הט"ו בכך ושאין שמין מה שכבר כלה ונראה לחלק דדוקא התם דלא איירי בגדולים וקטנים אלא הן שוין וקפידתן אינו אלא בבגדים מה שתיקן אחד לנפשו או לאשתו ובניו יותר מאחרים בזה י"ל דמתחלה כל זמן שלא גילו דעתן היה כוונתן שלא להקפיד אלא כל אחד יכסה במה שירצ' וכשיראה חבירו שהוא עושה לו ולאשתו בגד טוב גם הוא יעש' כן משא"כ כאן דאיירי בגדולים וקטנים שהגדולים צריכין יותר בגדים והקטנים צריכין יותר מזונות אין סברא לומר שנתרצו בתחלה לכך מש"ה ס"ל דיכולין לתבוע זה את זה במה שכבר כלה עכ"ל הסמ"ע עיין בתשו' רשד"ם סי' שכ"ה של"ג שמ"ב ושמ"ז.

סעיף געריכה


(ב) אלא מחלקו:    ואפי' נתקשר אביו בקנין האי קנין לא קאי אאותו בן אלא קאי אאותו שכנגדו ששידך בתו לבנו שאם יעבור ולא יתן כמדובר שיתן קנס לשכנגדו כ"כ במהרי"ו שם. סמ"ע.

סעיף דעריכה


(ג) השיא:    עיין בתשו' רש"ך ס"ג סי' פ' מדין המשיא את בנו הגדול בבית ובתשו' מבי"ט ח"א סי' קכ"ה. ש"ך.