שולחן ערוך חושן משפט רפא י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שהיו לו בני אחיות ובן אח ונתן מתנה לבן אח וכתב שבאותה מתנה סילק כל חלק וזכות מכל ירושתו ומת בן האח יורש הכל:

הגה: ארבע אחיות שהיה להן אח שאינו נוהג כשורה ורצו להבריח הירושה ממנו וכתבו שטר שכ"א מהן נותנת כל נכסיה לג' אחיותיה אין כאן מתנה כלל כי חזר כל הממון להיות של ארבעתן כבתחלה ואם היו המתנות שעה אחת קודם מיתתן אין האח יורש כי אם אחר מיתת האחרונה ולא אזלינן בתר אומדנא כהאי גוונא ואם כתוב בשטר שהראשונה נתנה לג' אחיותיה ואח"כ נתנה השנית ואח"כ השלישית ואח"כ הרביעית כל הקודמת חזרה וזכתה בנכסים שחזרו ונתנו להן (הרא"ש כלל פרק ד' סי' ה'):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

בן האח יורש הכל:    דכיון דלא אמר בפי' שהשאר ינתן לבני אחיותיו לא הוה סילוקו סילוק וה"ל כמתנה על מ"ש בתורה וכלא אמר כלום דמי ותשאר הנחלה להראוי ליורשו דהיינו בן האח:

אין כאן מתנה כלל:    פי' וממילא יורש האח הג' אחיות שמתו:

כ"א כו':    הטעם שכל א' מהן לא נתנה מידה חלקה כ"א לפני מותה ואז נתנה מתנה להנשארת בחיי' חלקה וגם מה שבא לידה במתנ' מאחיותיהן שמתו לפניה ומאז שמתו כל אחת לא בא לידה תו כלום מאחיותי' שמתו אחרים נמצא דכשמתו זא"ז בשע' שמתה השלישית לא היה כאן מי לקבל מה שהי' בידה מכל וכל כ"א הרביעית הנשארת חיה לפנינו נמצא כל ממונ' ביד זו הרביעי' והיא לא נתנה מכל דבר שבידה לאחיותי' כי אם שעה א' קודם מותה והרי היא עדיין חיה ומ"ה לא יירש האח כלום ובאם תרצה ליתן הרביעית מהיום והלא' מתנ' לאחרים בחייה הרשות בידה ואם לא נתנה אזי אחר שתמות גם רביעית יירש האח הכל ומיהו ה"מ כשכל א' אמרה אני נותנ' לאחיותי מהיום ושעה אחת קודם מיתתי וכ"כ הטור ובתשו' הרא"ש בהדיא דאם לא אמרו מהיום היו יכולין לחזור מהמתנה ואז האח יורש ג' אחיות שמתו:

ולא אזלי' בתר אומדנא כו':    זהו קאי אמ"ש לפני זה דיורש ג' שמתו אף דאומדן דעתן היה דלא יורשן האח והטעם דלא אזלינן בתר אומדנ' כתב הרא"ש והטור בשמו ז"ל כל היכא דאזלינן בתר אומדנא אנו מבטלין האי מעשה שעשה ונשאר הענין כמו שהי' בתחלה כמו מי ששמע שמת בנו וכ' כל נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דמתנתו בטילה דשם אנו אמדינן דעתו אלו הי' יודע שבנו קיים לא הי' כותב נכסיו לאחרים הלכך כשבא בנו יורש לאומדן דעת דאנו מבטלין האי מעשה ונשארים הנכסים בחזקתן ויורשן בנו אבל בנדון זה אף שידוע שכיוונו להבריח מן האח לא עשו דבר שיש בו הברח' ובדברים שבלב לא מיעקר' נחלה דאורייתא עכ"ל הרא"ש והטור:

כל הקודמת חוזרת וזכת':    מור"ם ז"ל קיצר כאן והוא מפורש היטב בתשובת הרא"ש ובטור ופי' דברי מור"ם שבכאן הוא זה שהאח יורש מה שהי' ביד אלו שמתו ולפעמים יורש הכל והיינו כשמתו הג' שנתנו בראשונה וזו הנשארת חיה נתנה באחרונ' וכל אחת נתנה חלקה וגם מה שקבלה מאחיותי' חזרה ונתנה לאחיותיה נמצא דבשעה שנתנה האחרונה לא נשאר בידה כלום ומ"ה יורש האח הכל וכשנשארת חי א' מאלו שלא נתנה באחרונה יורש האח הכל זולת מה שנמצא ביד זה שנשארת חיה יהי' מה שיהי' ע"פ החשבון והטעם דקיצר מור"ם בזה משום דהרא"ש והטור כתבו דין זה אמעשה שבא לפניהם שהיו ארבעתן יחד בשותפות והיו שווין בממונם ומ"ה פסק וכ' שנחלק כל ממונם לד' חלקים כו' ע"ש משא"כ מור"ם שכתב כאן הדין בד' אחיות הנפרדות זו מזו ומסתמא אין ממונם שוה ולא היה יכול להעתיק כל' הרא"ש והטור מ"ה קיצר:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ט) מי שהיו לו כו'. ע' בתשובת רשד"ם סי' שי"ח ושמ"ז:
 

באר היטב

(טז) אחיות:    עי' בתשו' רשד"ם סי' שי"ח ושמ"ז.

(יז) האחרונה:    הטעם שכל אחת מהן לא נתנה חלקה מידה כי אם לפני מותה ואז נתנה מתנה להנשארת בחיים חלקה וגם מה שבא לידה מתנה מאחיותיה שמתו לפניה ומאז שמתו כל אחת תו לא בא לידה כלום מאחיותי' שמתו אחריה נמצא דכשמתו זא"ז בשעה שמתה השלישית לא היה מי לקבל כל מה שהיה בידה כי אם הרביעית שעדיין בחיים נמצא כל הממון הוא ביד הרביעית והיא לא נתנה לאחיותיה מכל מה שבידה רק שעה אחת קודם מותה ומש"ה לא יירש האח כלום והרשות ביד אחות זו ליתן מתנה לאחרים מהיום ואם לא נתנה ומתה אז יירש האח הכל ומיהו ה"מ כשכל אחת אמרה שנותנת לאחיותיה מהיום ושעה אחת קודם מיתתה וכ"כ בתשובת הרא"ש ובטור בהדיא דאם לא אמרו כן יכולין לחזור מהמתנה ואז האח יירש אותן ג' אחיות שמתו. סמ"ע.

(יח) אומדנא:    קאי אמ"ש ברישא דאין כאן מתנה כלל והאח יורש אותן אף דאומדן דעת היה דלא יירשן האח והטעם כת' הרא"ש והטור הביאו וז"ל כל היכא דאזלינן בתר אומדנא אנו מבטלין המעשה שעשה ונשאר הענין כבתחלה כמו מי ששמע שמת בנו וכת' כל נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דמתנתו בטילה דאמדי' דעתו אילו ידע שבנו קיים לא כת' כל נכסיו לאחרים הלכך כשבא בנו אנו מבטלין המעש' ונשארו הנכסים בחזקתן ויורשן בנו אבל בנדון זה אף שידוע שכוונו להבריח מן האח לא עשו דבר שיש בו הברחה ובדברים שבלב לא מיעקרא נחלה דאורייתא עכ"ל. שם.

(יט) הקודמת:    הרמ"א קיצר והוא מפורש היטב בתשובת הרא"ש ובטור וזה פי' שהאח יורש מה שהיה ביד אלו שמתו ולפעמים יורש הכל והיינו כשמתו הג' שנתנו בראשונה וזו הנשארת נתנה באחרונה וכל א' מה שקבלה מאחיותיה חזרה ונתנה מתנ' עם חלקה לאחיותיה נמצא דבשעה שנתנה האחרונה לא נשאר בידה כלום ומש"ה יורש האח הכל וכשנשאר' א' מאלו שלא נתנה באחרונה יורש האח ג"כ הכל זולת מה שנמצא ביד זו שעדיין היא בחייה יהיה מה שיהיה על פי החשבון. שם.
 

קצות החושן

(ח) ואם היו המתנות שעה אחת קודם מיתתן. בטור כ' בשם הרא"ש שצריך להיות המתנות מהיום ושעה אחת קודם מיתתן ע"ש ונרא' דע"כ אין לומר מהיום ושעה אחת קודם מיתתן דהיינו הגוף מהיום ופירי שעה א' קודם מיתתן דא"כ דהגוף מהיום לכולן א"כ אין כאן מתנה כלל דחוזרת חלילה. וכן אין לומר מהיום ושעה אחת סמוך למיתתן דהיינו כמו מעכשיו ולאחר שלשים דשיורא הוי לר' יוחנן פ' האומר ומשום דמתחיל מהיום ונגמר לאחר שלשים וכמ"ש תוס' שם [דף ס"ג] ועמ"ש בסי' קצ"ה סק"ה דא"כ הא תינח כשמתה הראשונה שפיר נגמר הקנין לשלשתן שהם בחיים אבל מתה השני' איך זוכין השנים הנותרים בכח מתנה שנתנה להם השני' דהא מה שזכתה השני' מן הראשונה לא הי' לה כח ליתן כיון דעדיין לא נגמר קנינה עד שעה אחת סמוך למיתה של הראשונה וה"ל דשלבל"ע. ולכן צ"ל מהיום ושעה אחת כו' היינו על דרך תנאי כמו דאמרי' לרב פ' האומר במעכשיו ולאחר שלשים דס"ל תנאה הוי ופי' רש"י תנאה אם לא יחזור קודם שלשים יהי' הקידושין חלין מעכשיו וכיון שמתה הראשונה זכו הנשארי' בכח מתנה כיון שלא חזרה ואינו חוזר חלילה דאחר מיתת הראשונה המה יכולין לחזור ממה שנתנו לראשונה כיון שהי' התנאי שיכולין לחזור עד שעה א' סמוך למית' ואם לא יחזרו יהיו חלין המתנות למפרע ודוק. מיהו נרא' דה"ה תנאי שתמות היא תחלה יהי' המתנה לאחיות שהם בחיים נמי מהני ועמ"ש בסי' רפ"ב סק"א:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש