שולחן ערוך חושן משפט רסז כב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצא דבר שיש בו רוח חיים שהרי הוא צריך להאכילו אם היה דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור מיטפל בהם י"ב חדש מיום המציאה ושוכרן ולוקח שכרן ומאכילן ואם היה שכרו יותר על אכילתם הרי היתר לבעלים וכן התרנגולת מוכר ביציהן ומאכילן כל י"ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן עליו והרי הם שלו ושל בעלים בשותפות כדין כל השם מחבירו:

מפרשים

 

שם דמיהן עליו:    פי' עושה שומא כמה הוא שוה עתה ובכך יקבלנו עליה להיות שותף בו עם בעל האבידה שיחלקו בהשכירות ובשאר שבח שיהי' בו ושאם ימות או יגנב יהי' ההפסד ג"כ לאמצע כל זה הוא דעת הרמב"ם והטור וכתב עוד דעות אחרות בזה ע"ש:

כדין כל השם מחבירו:    עיין בי"ד סי' קע"ז בדברי הטור והמחבר:
 

(יח) מחבירו:    עיין בדברי הט"ו ביורה דעה סי' קע"ז.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש