שולחן ערוך חושן משפט רסז כא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצא תפילין שם דמיהן ומניחן עליו מיד אם ירצה שדבר מצוי הוא לקנות בכל שעה:

מפרשים

 

שם דמיהן ומניחן עליו:    פי' מחזיק לעצמן ומניחן על ראשו ויוצא בהן ידי מצות תפילין אם ירצה לקנותם לעצמו דודאי בעליהן לא יקפידו דהם מצויים לקנותן אצל סופרי' והרמב"ם מסיים בזה שם בדין י"ג וז"ל ואינן עשויין אלא למצותן בלבד עכ"ל משמע מלשון זה דבשאר דברי' אף שמצויים לקנותו מכל מקום חביב לאדם דבר שרגיל בו משא"כ תפילין דאין אדם רגיל להקפיד אם יוצא באלו או באלו אם גם הם בחזקת כשרות אבל הטור לא כתב אלא כלשון המחבר וע"ש בטור דכתב ז"ל וכן פירות שהתחילו לרקוב וכן כל כיוצא בזה מוכרן מיד עכ"ל ומהתימא למה השמיטוהו בעלי הש"ע:
 

(טז) שם דמיהן כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ל' משמע מל' זה כו' לפעד"נ דה"פ הואיל ואינה עשויה אלא למצותן בלבד ולא לשום תשמיש אחר א"כ ניחא ליה לאינש שימכרו ויעשו בהן מצוה משא"כ בשאר דברים ע"ש ומהתימא למה השמיטוהו בעלי הש"ע לפעד"נ דלא קשה מידי דטעמא דפירו' שהתחילו לירקב הוא משום שטיפולו מרובה משכרו וכ"ש הוא מהתם וכן משמע להדיא ברמב"ם פי"ג מהל' גזלה וסמ"ג עשין ע"ד דף קנ"ג ע"ד שכתבו וז"ל כל דבר שטיפולו מרובה מטפל בהן ג' ימים מכאן ואילך מוכרן בב"ד וכן פירות שהתחילו להרקיב וכיוצא בהן מוכרן בב"ד עכ"ל וא"כ כיון שכ' המחבר בסכ"ד כל דבר שטפולו מרובה משכרו מוכרו כו' לא הוצרך לכתוב דין פירות שהתחילו לירקב דפשוט הוא וכ"ש הוא מהתם כן נלפע"ד:
 

(יז) ומניחן:    פי' מחזיק לעצמו ומניחן על ראשו ויוצא בהן ידי מצות תפילין אם ירצה לקנותן לעצמו דודאי בעליהן לא יקפידו דהן מצויין לקנותן אצל סופרים והרמב"ם מסיים בזה וז"ל ואינן עשוין אלא למצותן בלבד ע"כ משמע מלשון זה דבשאר דברים אף שמצויין לקנותן מ"מ חביב לאדם דבר שרגיל בו משא"כ תפילין דאין אדם רגיל להקפיד אם יוצא באלו או באחרים אם גם הם בחזקת כשרות כ"כ הסמ"ע והש"ך כת' דה"פ הואיל ואינן עשוין אלא למצותן בלבד ולא לשום תשמיש אחר א"כ ניח' ליה לאינש שימכרו ויעשו בהן מצוה משא"כ בשאר דברים וע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש