שולחן ערוך חושן משפט רנד א
שולחן ערוך חושן משפט · רנד · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אף על פי שמתנת שכיב מרע אינה צריכה קנין, אם בקש שיקנו ממנו -- קונים. אפילו בשבת, שזה הקנין אינו צריך. וי"א שאפילו אם יש נפקותא בקנין, כגון שכותב כל נכסיו ומפרש שלא יחזור בו אם יעמוד, קונים בשבת.
- הגה: וי"א דאפילו מתנה במקצת דצריכה קנין, אע"פ שנראה שאינו נותן מדאגת מיתה, הואיל ואינו (נותן) כלום, אפילו הכי קונים ממנו בשבת (רשב"ם פרק מי שמת). ויש חולקים בזה (טור בשם הרא"ש).
מפרשים
אינה צריכה קנין: פי' כשהוא כותב כל נכסיו דאז קרוי מתנת שכ"מ ודבריו ככתובין וכמסורין דמי משא"כ כשנותן מקצת נכסיו דנקראת מתנת בריא וצריכה קנין אם לא שמזכיר בצוואתו שמדאגת מיתה הוא נותן כמ"ש הט"ו כלזה בסי' ר"ן ושם נתבאר בטור ובדברי המחבר סי"ז דבמתנת שכ"מ בכולה ובמצוה מחמת מיתה ל"מ דא"צ קנין אלא דהקנין מגרע גרע משום דאין קנין לאחר מיתה אם לא במיפה את כחו וכמ"ש שם בסי"ח וה"נ כוונתן כן דאם ביקש שיקנו אזי קונין ביפוי כח ע"ש:
אפי' בשבת ואסור לעשות בעלמא ק"ס בשבת משום מקח וממכר: וכמ"ש הט"ו לעיל ס"ס קצ"ה וס"ס רל"ה ובטור א"ח סימן של"ח כאן התירו כיון דהק"ס הוא שלא לצורך שהרי דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי ועבדי' הכא כדי לפייס דעתו דש"מ:
קונים בשבת: טעמו דחשו שמא תטרוף דעתו דשכ"מ מ"ה התירו לו והיינו דוקא כשנותן כל נכסיו כדרך השכ"מ שמחלק כל נכסיו בין יורשין ובין אשתו ואחרים דאז ניכר דמדאגת מיתה הוא נותן אבל אם אינו נותן אלא מקצת נכסיו דאז אינו ניכר דמדאגת מיתה הוא נותן כי גם דרך הבריאים לפעמים ליתן מקצת נכסיהן לאחרים ובעי קנין ס"ל דבכה"ג לא התירו לעשות לו קנין והי"א דמייתי מור"ם סבירא להו דאף בכה"ג התירו לעשות לו קנין כיון דאין זו אלא גזירות מקח וממכר מדרבנן כל כה"ג לגבי שכ"מ התירו:
הואיל ואינו נותן כולם: כצ"ל ור"ל שאינו נותן ומחלק כל נכסיו וכמ"ש:
(א) אפי' בשבת ואסור לעשות בעלמא ק"סבשבת משום מקח וממכר וכמ"ש הטור לעיל ס"ס קצ"ה וס"ס רל"ה ובטור א"ח סי' של"ח כאן התירו כיון דהקנין סידר הוא שלא לצורך דדברי ש"מ ככתובים וכמסורי' דמי ועבדינן הכי כדי לפייס דעתו דש"מ עכ"ל סמ"ע:
(א) בשבת: דבעלמא אסור לעשות ק"ס בשבת משום מקח וממכר וכמ"ש הט"ו בסוף סימן קצ"ה וסוף סימן רל"ה ובאורח חיים סי' של"ט כאן התירו כיון דהק"ס הוא שלא לצורך שהרי דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי ועבדינן הכי כדי לפייס דעת השכ"מ. סמ"ע.
(ב) וי"א: דס"ל כיון דאין זה אלא גזירת מקח וממכר מדרבנן כל כה"ג לגבי שכ"מ התירו לעשות קנין. שם.