שולחן ערוך חושן משפט רנג יח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנג · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני -- נותנים, בין אמר מנה זו בין אמר מנה סתם; וה"מ במצוה מחמת מיתה, שקונה באמירה, או במחלק כל נכסיו להרבה בני אדם וצוה לתת מכללם מנה לזה, דהוי מסתמא מצוה מחמת מיתה; אבל היכא דלא אקני אלא חד מנה בסתם, הוי מתנת שכיב מרע במקצת דלא קנה אלא בקנין ובמיפה כחו, והכא כיון דמנה אקני ליה אפילו בקנין לא קנה, דמטבע אינו נקנה בחליפין, וצריך להקנות לו אגב קרקע או דמסר ממונא ליד שליש מחיים.
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
בין אם אמר מנה סתם: פי' ולא אמרי' שמא מנה טמון הקנה לו ולא ידענו באיזה מקום הוא ולא יתנו לו מנכסים אלו דהמע"ה קמ"ל וכן הוא בגמ':
דהוה מסתמא מצווה מחמת מיתה: לאו דוקא כדין מצווה מחמת מיתה אלא ר"ל לאפוקי שיהא מתנת בריא שבעי קנין:
אלא בקנין ובמיפה כחו: בטור בשם הרמ"ה כתב האי דינא וליתא שם הני תיבות ובמיפה כחו והמחבר הוסיפו וכתבו כאן וגם בסמוך בס"ך וצ"ע הא לא אמרו דצריך יפוי כח אלא בשכ"מ שנותן כל נכסיו לאחרים ומקנה להן בקנין דבזה נתבאר בטור סימן ר"ן סכ"ט דבעינן יפוי כח דבלא יפוי כח אמרי' מדהקנ' לו שמע מיניה דכוונתו היה שלא יקנהו המקבל אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה אבל במתנת שכיב מרע במקצת הוה דינו כמתנת בריא דבעי קנין וכשיש קנין אין צריך יפוי כח ואפשר שהמחבר כתבו משום דהרמב"ם כתב והביאו הטור שם בסימן ר"ן סל"א דאפילו מתנת ש"מ במקצת אינו קונה אם לא במיפה את כחו ע"ש אבל זה דוחק דהא הטור כתב שם עליו דל"נ ליה אלא מתנה במקצת הוה כמתנת בריא בכל דבר והמ"מ והב"י והכ"מ כולם כתבו שם לפרש דברי הרמב"ם דלא כ' הרמב"ם כן אלא במפרש בהדיא שמחמת מיתה מצוה ונותן דאז הכל מודי' דמתנתו במקצ' דינו כדין מתנת שכ"מ בכולו וכמ"ש ג"כ הטור שם בסי' ר"ן סי"ד והמחבר שם בס"ט וגם מור"ם ז"ל שם בהג"ה סי"ג וע"פ שנתבא' שם בסמ"ע ע"ש אבל המחב' ע"כ לא איירי כאן במפרש דנותן מחמת מיתה שהרי התחיל בסעיף זה וכתב וה"מ במצוה מחמת מיתה כו' "או במחלק כל נכסיו כו' ור"ל או לא איירי במצוה מחמת מיתה אלא שמחלק כל נכסיו ואהאי "או מסיק וכתב ז"ל אבל היכא דלא מקנה אלא חד מנה כו' וצ"ע:
דמטבע אינה נקנית בחליפין: בפרישה כתבתי דהא דלא אמרינן הכא דלא היה כונתו אמטבע אלא אשוה מנה וכמ"ש הטור בסמ"ב לפי סברתו ע"ש דשאני הכא דאמר תנו מנה דמשמע מינה כאשר היא בעינה ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(כד) אבל היכא דלא אקני כו' וכגון שפי' שיהא במתנת ש"מ דאז לא קני בקנין אלא במיפה כח כמ"ש סי' ר"ן ס"ט ע"ש ודברי הסמ"ע אינם מובנים לי:
(כה) אלא בקנין כו' ע' בסמ"ע ס"ק מ"א עד דלא כתב הרמב"ם כן אלא במפרש כו' לשונו תמוה דשם כ' דפירש לשם מתנת שכ"מ וא"ש וא"כ לק"מ מה שהניח בסמ"ע בצ"ע:
באר היטב
(לו) מצוה: לאו דוקא כדין מצוה מחמת מיתה אלא ר"ל לאפוקי שיהא מתנת בריא דבעי קנין. שם.
(לז) ובמיפה: בטור בשם הרמ"ה כתב האי דינא וליתא שם ובמיפה כחו והמחבר הוסיפו כאן ובסמוך ס"כ וצ"ע הא לא אמרו דצריך יפוי כח אלא בשכ"מ שנותן כל נכסיו לאחרים ומקנה להן בקנין דבזה נתבאר בטור סי' ר"ן סכ"ט דבעינן יפוי כח דאל"כ אמרינן מדהקנה לו ש"מ דכונתו היה שלא יקנהו המקבל אלא ע"י קנין ואין קנין לאח"מ אבל מתנת שכ"מ במקצת דינו כמתנת בריא דבעי קנין וא"צ יפוי כח וכו' וצ"ע עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דמיירי כגון שפירש שיהא במתנת שכ"מ דאז לא קנה בקנין אלא במיפה כח כמ"ש בסי' ר"ן ס"ט ע"ש ודברי הסמ"ע אינם מובנים לי עכ"ל (*ולע"ד דברי הסמ"ע נכונים דאי איירי הכא במפרש אמאי כתב המחבר דלא קנה אלא בקנין הלא קונה אף בלא קנין אלא שאם עמד יוכל לחזור בו וכן מבואר בסי' ר"ן ס"ט ע"ש ודוק).
(לח) דמטבע: והא דלא אמרינן הכא דלא היה כונתו אמטבע אלא אשוה מנה כמ"ש הטור בסמ"ב לפי סברתו ע"ש דשאני הכא דאמר תנו מנה דמשמע מנה כאשר היא בעינה. סמ"ע.
קצות החושן
(ט) דמטבע אינו נקנה בחליפין ומשום דכל האומר מנה סתם מנה טבוע קאמר ולא שוה. ואיכא למידק בהא דאמרינן פ' מי שמת (דף קנ"א) דמתנת שכ"מ במקצת בעי קנין איתבי' רבינ' לרבא האומר תנו גט זה לאשתי שטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לפ' ומת יתנו לאחר מיתה וממאי דלא קנו מיניה דומיא דגט מה גט דלאו בר קנין אף האי נמי דלא קנו מיניה ע"ש ואי נימא דוקא קאמר כי קנו מיני' מאי הוי הא מטבע אינו נקנ' בחליפין ואין לומר דהאי קנו מיניה לאו בקנין סודר קאמר אלא בקנין המועיל והיינו קנין אגב ואע"ג דסת' קנו היינו קנין סודר דכבר כתבו תוס' פ' אע"פ (דף נ"ה) ד"ה מתנת שכ' מדסת' קנו מידו היינו ק"ס אבל קנו מיני' י"ל קנין המועיל ע"ש דאם כן תיקשי לשטת רש"י דס"ל ר"פ הזורק דגט נמי נקנה באגב קרקע ע"ש וא"כ מאי קאמר דומיא דגט מהגט דלאו בר קנין הא משיכ' ואגב גבי גט נמי מהני וקנין סודר במנה נמי לא מהני וצ"ע ועמ"ש סי' ר"ב סק"ד: