שולחן ערוך חושן משפט רמא ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המוחל לחבירו מה שיטול מנכסיו -- יכול לחזור בו קודם שיטול. אבל לאחר שנטל -- מה שנטל נטל. ודוקא מטלטלים אבל קרקע לא, אפילו דר והחזיק בה. וכן האומר לחבירו: מנה שיש לי בידך תנהו לזה -- קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו, כמו שנתבאר סימן קכ"ו.

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אבל לאחר שנטל מה שנטל נטל כו':    כבר נתבאר דלא שייך ל' מחילה כ"א אדבר שביד חבירו ואינו בעין וצ"ל דה"נ מיירי דנתן לו במחילה ובמתנה בלשון המועיל ולא בא כאן לדקדק בל' הנתינ' אלא ללמדינו אימת יכול לחזור בו ועיין בתשובת רשב"א הביאה הב"י שכתב ומסיק בטעם דין זה דאף אם היה מחילה בטעות הוי מחילה וצ"ל דכוונתו דוקא במחילה בטעות כזו שא"ל מתחילה ליטול וכעין שכתב הטור בס"ס רמ"ו בהנותן כל נכסיו לחבירו בסוברו שמת בנו ואינך דקחשיב שם עמ"ש עוד שם או ע"ד שכתב הטור ס"ס קנ"ד סל"ח ז"ל מחילה בטעות כי האי דלא מוכח מילתא דבטעות הוא הוה מחילה עכ"ל ע"ש:

ומ"ש אבל קרקע לא כו':    הטעם משום דלא שייך מוחזק בקרקע דבחזקת בעליה עומדת:

ומ"ש מנה שיש לי בידך תנהו כו':    היינו כשהיו במעמד שלשתן וכמ"ש בסי' קכ"ו:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ה) המוחל לחבירו כו' נ"ל דהכא שייך ל' מחילה לפי שכשיטול מה שירצה בלא רשות יהיה לו תביע' עליו ושפיר מחל ליה התביעה משא"כ כשיש לו חפץ ביד חברו וחברו אינו רוצה ליטלו שלא מדעתו א"כ איך שייך לומר מחול לך ומה תביעה יש לו עליו שימחול לו ועוד אפשר לומר דכאן מיירי שיטול נכסים והנותן עצמו לא ידע מה שיטול הן הממון הן כמה מטלטלים וכל זה דלא כהסמ"ע (זה מצאתי בכתביו שכתב בימי חורפו):
 

באר היטב

(ט) שיטול:    נ"ל דהכא שייך ל' מחילה לפי שכשיטול מה שירצה בלא רשות יהי' לו תביעה עליו ושפיר מחל ליה התביעה משא"כ כשיש לו חפץ ביד חבירו וחבירו אינו רוצה ליטלו שלא מדעתו וא"כ איך שייך לו' מחול לך ומה תביעה יש לו עליו שימחול לו ועוד אפשר לו' דכאן מיירי שיטול נכסים והנותן עצמו לא ידע מה שיטול הן הממון הן כמה מהמטלטלים וכל זה דלא כהסמ"ע עכ"ל הש"ך (וז"ל הט"ז מה שנטל נטל לפי מ"ש הסמ"ע סוף סימן ע"ג דבכ"מ שיש לו רשות להוציא שייך לשון מחילה ניחא ג"כ כאן וא"צ למ"ש הסמ"ע כאן מזה ע"כ).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש