שולחן ערוך חושן משפט רכח יט


שולחן ערוך

אסור לערב שמרים בין ביין בין בשמן ואפי' כל שהוא:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אסור לערב שמרים כו':    שני הסעיפים ס"ט וך' הו' מל' הרמב"ם פי"ח ממכירה והארכתי בד"ר בביאורו ובביאור דברי המ"מ המבאר בסתומ' ובערבוב דברי' והוכחתי דהרמב"ם סבור דאסור לערב אפי' שמרי אותו חביות עצמו ביינו כשבא למכור לחבירו ולמדוד לו מדות מדות (אם לא שמוכר כל החביות יחד דאז מותר לו ליתן גם שמריו בתוכו ע"ש) ומ"ה ס"ל דצריך לקבל עליו שמרים דאל"כ זבין וזבין תגרי איקרי משא"כ אם היה מותר לערב בשעת מדידה ולא עירב לא היה מקבל עליו דאמרי' מדלא עירב אחולי אחיל ליה והוא דעת הי"א דכ' מור"ם בס"ס זה וא"כ הוא דברי המחבר סותרים זא"ז דבסעיף ט"ו כ' דשמרי אותו חביות מותר לערבו במדידה והוא כדברי הרא"ש והטור שפסקו כן וכאן סתם לאיסור והוא כרברי הרמב"ם והטור כתבם בל' פלוגתא גם מור"ם דכ' בסוף סי' זה ז"ל וי"א כו' אלא דמותר לערב שמריו כו' ש"מ דס"ל דלהרמב"ם אסור לערב אפי' בכה"ג וצ"ל דהמחבר אזיל לטעמי' שכ' בב"י פי' לדברי הרמב"ם דזה דכ' דאסור לערב שמרים כו' ר"ל דאסור לערב שמרי חביות זה ביין אחר אבל לערב דרך מדיד' שמרים דאותו חביות מיין גם הרמב"ם ס"ל דמותר ולכן כ' המחבר בסט"ו דכשבא למדוד יכול לערב כו' אבל בדרישה דחיתי פי' זה בדברי הרמב"ם והוכחתי דגם הטור לא פי' דברי הרמב"ם כן והמחבר השמיט הא דכ' הרמב"ם אחר זה ז"ל אבל אם עירה היין מכלי אל כלי נותן שמריו לתוכו עכ"ל והביאו הטור ואפשר שסמך ע"ז משום דלפי' הב"י גם הרמב"ם ס"ל דאפי' כשבא למדוד מדה מדה מותר לערב השמרים בתוך היין מכ"ש כשבא לערה כל החביות מכליו דמוכר לכליו דלוקח דמותר גם משום דזה נשמע ממילא ממה דכ' אחר זה דאם מכר לו שמן סתם מקבל לוג ומחצה שמרים דהוא לפירוש הב"י מטעם דמותר לערב וכמ"ש בסמוך ודוק:



באר היטב

(יא) שמרים:    עיין סמ"ע שהאריך בביאור דברי הרמב"ם בזה ע"ש.





פירושים נוספים

▲ חזור לראש