שולחן ערוך חושן משפט ריד ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · ריד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים ממנו אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים (וי"א דוקא בחדר שרחב ארבע אמות) (טור בשם הרא"ש וב"י בשם הרמב"ן) ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ויש לו רוחב ארבע אמות ולא את הבור (פי' בור בחפירה דות בבנין) ולא את הדות אע"פ שכתב לו שמכר לו עומקא ורומא (ואע"פ שמכר לו המצרים החיצונים):
- הגה: וכתב לו ג"כ ולא שיירית בזבינא אילין כלום (טור) ויש חולקין אם כתב לו ולא שיירית וכו' (ר"ן וב"י פ' המוכר את הבית)
וצריך המוכר לקנות לו דרך מהלוקח כדי להכנס לבור זה או לדות זה ששייר ואם א"ל מכרתי לך הבית חוץ מהבור או הדות אינו צריך לקנות לו דרך וכן המוכר בור או דות בלבד אין הלוקח צריך לקנות לו דרך אלא נכנס לתוך ביתו של מוכר עד הדות וממלא
- (במה דברים אמורים שאין ללוקח דרך אחר חוץ מזה אבל אם יש לו דרך אחר אין לו דרך בביתו של מוכר) (ריב"ש סי' רמ"ח):
מפרשים
את החדר שלפנים ממנו: רגילין היו לבנות חדר לפנים מהבית להצניע שם ממונם וכליהן ואין תשמישן לדור בו כתשמיש הבית והיציע מ"ה י"א דאף שאין בו ד"א וגם הוא בתוך המצרים אינו נמכר בכלל הבית משא"כ ביציע דהכל מודים בו שאם אין בו ד"א והוא בתוך המצרים דהוא נמכר בכלל הבית כמ"ש בס"א אלא שהרא"ש והטור ס"ל דרין חדר ויציע שוים הן והן הי"א שכתב מור"ם ז"ל בסעיף א' ב':
ולא את הגג: אפי' אינו מקורה ומגופף נ"י:
הבור ודות: שניהן חפירות בקרקע נינהו מכונס בו מים ששואבים בני הבית והחצר ממנו אלא שהבור הוא חפור בקרקע קשה שאינו מאבד את מימיו בקרקעו' שלו ודות הוא חפירה בקרקע שאינו קשה ואין המים משתמרים בתוכו עד שיעשה סביבו כותל של בנין בתוך החפירה גמרא ור"ש ובבור ודות אפי' אינן רחבים ד' אינן נמכרין עם הבית ונראה דמ"ה דקדק מור"ם וכ' בסוף סעיף שאחר זה ז"ל אבל כל שאינו רחב ד"א כו' עד קנה גג בזה עכ"ל ואלו בור ודות לא הזכיר ולא "כמ"ש בע"ש שם ז"ל קנה הגג וכל אלו עכ"ל דס"ל דשווין הן ולא דק:
ואע"פ שמצר לו מצרים החיצונים וכ' לו ג"כ ולא שיירי' כו': נראה דכולה הג"ה א' הוא ומקומה במקום הג"ה השנייה והמחבר לא כ' אע"ג דמצר לו מצרים חצונים דסמוך אמ"ש כן בתחלת הסעיף בחדר אלא כתב אע"פ שמכר לו עומקא ורומא וקאי ג"כ אגג שלפניו ובעומקא קמ"ל דל"ת דבור ודות החפורים בקרקע יהיו בכנל עומקא ורומא קמ"ל דל"ת שהגג הוא בכלל אלא שמור"ם אגב דבעי להוסיף ולכתב אע"ג דכ' לו ג"כ ולא שיירית בזביני אילין כלום וזה קאי אמצר לו מצרים מ"ה הוסיף נמי וכ' תחלה אע"פ שמצר לו מצרים וכתב לו ולא שיירית כו' וק"ל.
וכתב לו ג"כ ולא שיירית כו': עד"ר סי' רט"ו שם כתבתי דאם מצר לו מצרים וכ' לו קנה לך כל מה שבתוכו דכ"ע מודים דנמכר כל מה שבתוכו דל' זה מהני טפי מכתיבת ולא שיירי' בזביני אילין ע"ש:
לקנות לו דרך כו': דהמוכר בעין יפה מוכר ובפרישה כתבתי דדוקא בכעין זה דהבור ודות מעצמן נשארו להמוכר בלא תנאי ואפשר להתקיים שיורו דבור ודות ע"י קניית הדרך מהלוקח אבל במוכר דקלו לחבירו ושייר פירותיו לנפשו כיון שגילה דעתו שמבקש לשייר לנפשו גם א"א לו להיות השיור דפירות אם לא שייר לו מקום מוציא פירות הדקל בזה אמרי' דבעין יפה שייר לנפשו כל הצריך לו וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ר"ט ע"ש:
אין צריך לקנות לו דרך: דכיון דלא היה צריך להתנות שיורו דבור ודות אמרינן דלכך התנה כדי שישארו בידו כדמעיקרא דהיינו עם הדרך שיכנס ויצא בו:
וכן המוכר בור ודות: פי' דהאי וכן הוא ללמדינו דגם בזה אמרי' דבעין יפה מכר לו ומכר לו עם הדרך ול"ד למוכר לחבירו פירות דקלו דלא אמרי' דבעין יפה מכר לו עם מקום מוציא הפירות כמ"ש הטור והמחבר לעיל בסי' ר"ט דשאני התם דמה שמכר לו לא חל בו קנין כיון שאינו בעולם ולא שייך בו לו' בעין יפה מכר.
(א) המוכר את הבית כו' עיין בתשובת רשד"ם סימן רע"ו ובתשובת מבי"ט ח"א סי' מ"ו וסי' קנ"ג וח"ב סי' ע"ד ובתשובת ר"א ן' חיים סי' פ"ח ובתשו' ר"ל ן' חביב סי' קכ"ז:
(ב) שמצר לו המצרים כו' כתב בסמ"ע ס"ק ט' נרא' כולה הג"ה אחת היא ומקומ' במקום הג"ה השני' כו' לא ידענא מי דחקו לזה שהרי כמו שהיא הג"ה זו בש"ע דפוס שס"ז כן הוא בטור:
(ה) הבית: עיין בתשו' רשד"ם סי' רע"ו ובתשו' מבי"ט ח"א סי' מ"ו וסי' קנ"ג ובח"ב סי' ע"ד ובתשו' ראנ"ח סי' פ"ח ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' קכ"ו.
(ו) הגג: אפילו אינו מקורה ומגופף נ"י. סמ"ע.
(ז) המצרים: ואם מצר לו מצרים וכת' לו קנה לך כל מה שבתוכו כ"ע מודו דנמכר כל מה שבתוכו דלשון זה מהני טפי מכתיבת ולא שיירית כו'. שם.
(ח) דרך: דהמוכר בעין יפה מוכר ודוקא בכעין זה דהבור והדות מעצמן נשארו להמוכר בלי תנאי ואפשר להתקיים שיור' ע"י קניית הדרך מהלוקח אבל במוכר דקל לחבירו ושייר פירותיו לנפשו כיון שגילה דעתו שמבקש לשייר לו וא"א לשיור הפירות בלי מקום מוצאן מהדקל בזה אמרינן דבעין יפה שייר לנפשו כל הצריך לו וכמ"ש בסי' ר"ט ע"ש. שם.
(ט) חוץ: דכיון דלא היה צריך להתנות שיור דבור ודות אמרינן דלכך התנה כדי שישארו בידו עם הדרך שיכנס ויצא בו. שם.
(י) וכן: פירוש דגם בזה אמרינן דבעין יפה מכר לו עם הדרך ול"ד למוכר פירות דקלו בסי' ר"ט דלא אמרינן דבעין יפה מכר לו עם מקום מוצא הפירות דשאני התם דמה שמכר לו לא חל בו קנין כיון שאינו בעולם ולא שייך ביה לומר בעין יפה מכר. שם.
(א) המוכר את הבית כת' בתשו' הרא"ש כלל ע"ה סי' ג' ז"ל דאובן הי' לו בית ונפלו בו הקורות ונשארו האבנים והקורות בביתו ולא בנאו לסוף נפטר ונתן חצי הבית לשתי בנותיו והחצי הנשאר נתן לאשתו ושאר מטלטלין וטוענות הבנות הקורות והאבנים שנפלו מן הבית הם בכלל מתנות חצי הבית והאשה טוענת שכל הקורות והאבנים הם בכלל מטלטלין שנתן לה הדין עם הבנות כיון שהיו הקורות והאבנים ברשות ראובן ולא שלח בהם יד למוכרן נראה שהיה בדעתו שאם תשיג ידו שיחזור לבנות הבית ודמי' להא דאמרינן בפ' המוכר את הבית המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצורכה ואת הקנים שבכרם שהן לצורכה גם אלו הקורות והאבנים היו עומדין לבנות בגוף הבית וכ"ש הכא דהוי מתנה דנותן בעין יפה נותן עכ"ל וכיון דמדמה לה הרא"ש להאי דמכר את השדה אם כן אפי' במכר דינא הכין ולפי שנדונו במתנה כתב כ"ש במתנה: