באר היטב על חושן משפט ריד
סעיף א עריכה
(א) לתוכו: פירוש שאין לו פתח אחר אלא מן הבית נכנסים לתוכו אפ"ה לא אמרינן שבטל לגבי הבית להיות נמכר עמו מסתמא. סמ"ע.
(ב) החיצונים: פירוש כשכתב לו מצרי הבית שמכר לו מד' רוחות כנהוג והיציע בנוי דרך משל בצד כותל דרום מהבית והוא לא כת' לו מצד דרום ביתי הוא היציע אלא כת' לו למיצר דרום הבית או החצר העומד משם והלאה לצד דרומי לא אמרינן שמכר לו גם היציע העומד בתוך המצר אלא אמרינן דהוצרך לכתוב לו מצר ניכר משא"כ היציע דאינו ניכר כ"כ. שם.
(ג) לתוכו: פירוש שאין להעלייה פתח אחר רק שעולין מהבית דרך סולם להעלייה בתוך ארובה שנעשה במעזיבת תקרת הבית אז אמרינן שהיא ג"כ נמכרת בכלל הבית כיון שהוא ע"ג משא"כ יציע הבנוי' מן הצד כשהוא רחב ד"א. שם.
(ד) מיירי: עמ"ש הסמ"ע והט"ז בזה ע"ש.
סעיף ב עריכה
(ה) הבית: עיין בתשו' רשד"ם סי' רע"ו ובתשו' מבי"ט ח"א סי' מ"ו וסי' קנ"ג ובח"ב סי' ע"ד ובתשו' ראנ"ח סי' פ"ח ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' קכ"ו.
(ו) הגג: אפילו אינו מקורה ומגופף נ"י. סמ"ע.
(ז) המצרים: ואם מצר לו מצרים וכת' לו קנה לך כל מה שבתוכו כ"ע מודו דנמכר כל מה שבתוכו דלשון זה מהני טפי מכתיבת ולא שיירית כו'. שם.
(ח) דרך: דהמוכר בעין יפה מוכר ודוקא בכעין זה דהבור והדות מעצמן נשארו להמוכר בלי תנאי ואפשר להתקיים שיור' ע"י קניית הדרך מהלוקח אבל במוכר דקל לחבירו ושייר פירותיו לנפשו כיון שגילה דעתו שמבקש לשייר לו וא"א לשיור הפירות בלי מקום מוצאן מהדקל בזה אמרינן דבעין יפה שייר לנפשו כל הצריך לו וכמ"ש בסי' ר"ט ע"ש. שם.
(ט) חוץ: דכיון דלא היה צריך להתנות שיור דבור ודות אמרינן דלכך התנה כדי שישארו בידו עם הדרך שיכנס ויצא בו. שם.
(י) וכן: פירוש דגם בזה אמרינן דבעין יפה מכר לו עם הדרך ול"ד למוכר פירות דקלו בסי' ר"ט דלא אמרינן דבעין יפה מכר לו עם מקום מוצא הפירות דשאני התם דמה שמכר לו לא חל בו קנין כיון שאינו בעולם ולא שייך ביה לומר בעין יפה מכר. שם.
סעיף ג עריכה
(יא) גג: ודוקא גג דתליא בחשיבות הוא דקנה באין בו ד"א אבל בור ודות אפילו אינן רחבין ד"א לא קנה ודלא כע"ש שכת' קנה גג וכל אלו. שם.
סעיף ד עריכה
(יב) כותלי: פירוש בחצר א"י לבנות גבוה מכותלי החצר ועיין בריש סימן שאח"ז שכת' דעות החולקות בזה. שם.
(יג) הכתלים: דמכביד עליהן ויתקלקלו מהרה על ידי כבידת הבנין ועוד יש בזה נ"מ להלוקח אם בנה עליה המוכר ומכר אח"כ הבנין לאחר ונפל וכמ"ש בס"ו. שם.
(יד) מבחוץ: פי' בחצירו סמוך לבית שמכר ויעמיק החפירה גם תחת הבית שמכר. שם.
(טו) כדי: פירוש דהאי י"א ס"ל דאפילו סובר החופר שלא יזיק אפ"ה א"י לחפור משום חשש רחוק שמא יזיק וכשלא יחפור יהי' הלוקח ניצול ודאי מאותו היזק וז"ש כדי שלא יזיק ומ"ש וא"כ מה מועיל כו' ר"ל להאי יש אומרים קשה מאי מועיל למוכר שלא כת' ללוקח עומקא ורומא אלא שייר לנפשו וכן הוא בטור שם.
(טז) ויוציא: פי' דצריך גבוה יותר דאם אינו נכנס שם בחבילה כי אם במקרה פעם אחת אז י"ל דצמצם נפשו ונכנס. שם.
(יז) העומק: ונ"י כת' בשם הרמ"ה דבשדה וכרם אף עומקא הקנה ליה בסתמא דהא צריך הקונה ליניקת זרעים והאילנות מן התהום. שם.
(יח) הכל: לאפוקי ממ"ד דבעינן שיכתוב שניהן ואז מיתור לשון אמרינן שהקנה לו כל אלו ומ"מ תקנו חז"ל לכתוב לפעמים עומקא ורומא היכא דמכר לו האויר או לחפור תחתיו לחוד ואינו רוצה להקנות לו בנינים הבנויים שאינן נכללין בכלל בית סתם שם.
(יט) שיפסיד: (משמע דוק' היכ' דהוי הפסד ביתו בכללו וא"א בענין אחר אבל אם יש לו במקום אחר לעשות בית הכסא אף שיהי' לו הוצאה יתירה לא איכפת לן בזה מידי דהוי אדרך שצריך המוכר לקנות לו לבור ודות כמ"ש בס"ב. ט"ז) עיין בתשובת ראנ"ח סי' מ' דף ע"א.
סעיף ה עריכה
(כ) רום: שם בתשובה מבואר יותר דאע"פ שכת' לשמעון בפירוש עומק' ורומא של אותו הבית שמכר לראובן אפ"ה לא קנה ול"ד למוכר דקל לפירותיו דשם א"א לשייר הפירות אא"כ שייר להן הגוף אבל האויר של הבית ממיל' משוייר נמצא דאין לו בגוף הבית כלום ואיך יקנה לזה האויר ע"י גוף של אחר ואין לו חלק בו ומזה נלמד דאף אם נשאר האויר להמוכר ויש לו רשות לבנות שם ע"ג עמודים אפ"ה אינו יכול למכור זכותו לאחר דמ"מ אינו מקנה לו אלא האויר ולאו בר הקנאה הוא. סמ"ע.
(כא) עמו: ע"כ גם כאן איירי ביש לו גג ונמכר לשמעון בכלל מ"ש לו כל מה שבחצר כו' אע"ג דלא פרט לו מכירת הגג וכיון שקנה הגג קנה גם האויר שעליו עמו. שם.
סעיף ו עריכה
(כב) עמודים: רבות' קאמר דאע"ג דבנויה באויר אפ"ה אם נפלה יכול לחזור ולבנותה וכ"ש אם בנויה ע"ג הבית עצמו. שם.
(כג) ובונה: פי' המוכר והיינו דוקא אם הבית של הלוקח עדיין קיים אבל אם גם הבית נפל כת' המ"מ בשם ר"י מג"ש דאין להמוכר כח לחזור ולבנות העלייה אפי' ע"ג עמודים ע"ש וצ"ע אם קי"ל כן להלכה כ"כ הסמ"ע (ועמ"ש הט"ז בזה).
(כד) בית: כיון דמשועבד הבית לעלייה אף כשנפלה הרי מקומה נשאר עומד קיים ויש בו ממש ואין עליה שם אויר. סמ"ע.
סעיף ז עריכה
(כה) בבירה: לשון הטור בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו והוא עומד בא' מהן ואומר בית זה אני מוכר לך כו' והבירה אינה עשויה לתשמיש אלא לדירה והילוך. שם.
(כו) הכל: עיין בס' א"א דף צ"ה ע"ד ובתשובת רמ"א סי' ק"ו ובתשובת ראנ"ח סי' פ"ח.
סעיף ח עריכה
(כז) שדיוטא: רשב"ם פ' דיוטא גג שיש בו מעקה גבוהה ד' ורמב"ן פ' דיוטא הוא שורה עליונה שע"ג בנין ביתו שמכר ורגילין לבנות עליה בנין ואז נקרא דיוטא ולב' הפירושים לא היה צריך המוכר להתנות תנאי זה דמסתמ' נמי הדיוטא אינו נמכר בכלל הבית ודרשינן יתור לשונו כדמסיק. סמ"ע.
(כח) אותה: והא דבס"ו אף בלא יתור לשון כשנפלה העלייה אפי' היתה בנויה ע"ג עמודים יכול המוכר לחזור ולבנותה שאני עלייה דחשיבא טפי מדיוטא. שם.
(כט) מקודם: הל' משמע דה"ק דוקא כשהיתה בנויה ע"ג מקודם יכול לחזור ולבנות ע"ג ולאפוקי אם לא היתה בנויה ע"ג מתחלה ובע"ש כתב דר"ל מקודם שמכרה ומהשגת הראב"ד לא משמע כן. שם.
סעיף ט עריכה
(ל) לפנים: וא"א לפנימי לצאת חוצה כי אם דרך החיצונ' עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' ס"ה.
סעיף יא עריכה
(לא) המטה: דרכן היה להניח חתיכת עץ תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע ואפי' אם מחוברים הן בקרקע בטיט או ביתדות כו' ע"ש בסמ"ע ובט"ז מ"ש בפי' האבעיא בש"ס בזה.
סעיף יב עריכה
(לב) עלייה: מדא"ל בית בביתי ולא א"ל סתם בית אני מוכר לך משמע דבא לומר דהמיוחד טפי בשם בית מכר לו וזהו דלא כמ"ש הר"ן כו' ע"ש בסמ"ע.
סעיף יג עריכה
(לג) לעשותו: (הג"ה זו מקומה בתחלת הסעיף אחר מ"ש המחבר המוכר מקום לחבירו וע"ז הגיה הרמ"א או שקיבל כו' ור"ל דל"ת דדוקא בבית חתנות כתב המחבר המקבל לעשות אבל לא ברישא קמ"ל דהכל א' וטעם הרמב"ם שכתבו בבית חתנות נראה דאורחא דמלתא לעשות חדר מיוחד לבנו ואין שם שייכות מכירה ומ"ש הסמ"ע דבריו דחוקים. ט"ז).
(לד) רחבו: וכתב הר"ן דכל זה דוקא במקבל עליו או מוכר לעשות לו בית בא' מאלו בתחלה אבל אם א"ל בית אני מוכר לך יכול ליתן לו בית ד' על ד' והביאו הב"י וד"מ. ולא ידעתי למה השמיטוהו כאן בש"ע. סמ"ע.