שולחן ערוך חושן משפט רטז ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל מי שקנה ג' אילנות ויש לו קרקע אם הגדילו והוציאו חוטר יקוץ כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה (ואם המוכר אומר שהגדילו והלוקח אומר שלא הגדילו על הלוקח להביא ראיה) (טור והמ"מ שם בשם נימוקי הרמב"ן) וכל השריגים והאמירים (פי' הסעיפים העליונים שבאילנות) היוצאים מהם ואפילו מהשרשים הרי הם של בעל האילנות שהרי יש לו קרקע:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אם הגדילו והוציאו חוטר כו':    ז"ל הטור אם הגדילו הענפים ונתפשטו חוץ משיעור הקרקע שיש לו צריך לקוצצן והוא מהמשנה דפרק המוכר את הספינ' והביאה המ"מ על דברי הרמב"ם הללו שם פכ"ז דמכירה ד"ה ע"ש ומסיק הטור וכת' ע"ז ז"ל וכתב הר' יונה דאפילו לא הגדילו אלא בתוך מלא אורה וסלו צריך לקוצצן שאם לא ישפה שמא יחזיק ע"י תוספות הענפים כמלא אורה וסלו חוץ לענפים עכ"ל וכן נוכל לפרש דעת הרמב"ם והמחבר אבל בכ"מ כ' שם דמיירי דהגדילו ונתפשטו חוץ לשיעור אורה וסלו דאל"כ לא יקוץ שהרי יכול הוא לעלות באילן וללקט עכ"ל ואין דבריו מוכרעין שם ברמב"ם דאף שכתב הרמב"ם שלא ימעט הדרך על בעל השדה הלא גם הטור כתב ז"ל אם הגדילו הענפים ונתפשטו חוץ משיעור הקרקע שיש לו ואפ"ה כתב עליו בשם ר' יונה הנ"ל דמיירי אפי' בתוך שיעור אורה וסלו ודוקא בקונה ג' אילנות חבל בקונה ב' אילנות א"צ לקוצצן וכמ"ש הטור ומור"ם בסעיף שאחר זה ושם אכתוב טעמו:

על הלוקח להביא ראיה:    דהמוכר מוחזק בשדה ולא אמרינן אם הגדילו היה מכריחו המוכר מיד לקוצצן דדילמא לאו אדעתיה היה אז:

ואפי' מהשרשים:    והוא מה שתחת הקרקע. טור:

שהרי יש לו קרקע:    פי' וכל מה שגדל מאותו קרקע הרי הוא שלו לאפוקי אם לא מכר אלא שני אילנות וכמ"ש אחר זה:
 

באר היטב

(יד) ראיה:    דהמוכר מוחזק בשד' ולא אמרינן אם הגדילו היה המוכר מכריחו לקוצצן מיד דדלמא לאו אדעתיה היה אז. שם (ונ"ל דכ"ש אם המוכר אומר מכרתים זה אחר זה ולוקח אומר דבפעם אחד קנאן דעל הלוקח להביא ראיה כ"כ הט"ז וע"ש שמיישב בזה קושיית הרשב"א והריטב"א על הרמב"ן ע"ש).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש