שולחן ערוך חושן משפט רד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים אף ע"פ שלא נקנו לו המטלטלים כמו שנתבאר כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפילו לא נתן אלא מקצת הדמים:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

כמו שנתבאר:    היינו בסי' קצ"ח וקצ"ט ור"ג:

לקבל מי שפרע:    בסמוך ס"ד כתב המחבר נוסחו:

ואפילו לא נתן אלא מקצת הדמים:    פירוש אפילו אם רוצה לחזור מהמותר מה שלא קיבל דמים נגדו וה"ט דכבר נתבאר סימן ק"ץ דבקרקע קונה במקצת הכל כשאינו עייל ונפיק אזוזי ע"ש וגם לענין מי שפרע במטלטלים הדין כן וכמ"ש הטור והמחבר בסימן ק"ץ סי"ז ע"ש ועפ"ר ובד"מ:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) אע"פ שלא נקנו לו המטלטלים כו'. כ' בשלטי גבורי' דפ' שנים אוחזין דמדברי הגהו' אשרי שם מוכח דאע"ג דקי"ל בדברים בעלמא אינו נגמר המקח מ"מ לאחר שנתקנה שבועת היסת אם ראובן טוען לשמעון אתה עשית המסחר עמי על כלי פלוני ומכרתו לי והלה כופר אעפ"י שהכלי ביד שמעון ואם היה שמעון אומר אני חוזר בי הי' פטור מכלו' עכשיו שכופר מצי להשביעו היסת עכ"ל ואין דבריו נראין כיון דיכול לחזור א"כ למה ישבע ודברי הג"ה אשרי שם יש לפ' שקנה בקנין המועיל וכמ"ש לקמן ר"ס רכ"ב ע"ש ודוק:

(ב) וחייב לקבל מי שפרע מי שאינה לחברו בשיעור שתות והלוקח נתן לו דמים ולא משך עדיין והמתאנה רצה לחזור אין צריך לקבל עליו מי שפרע אף דהלה רוצה להחזיר לו האונאה אבל המאנ' צריך לקבל מי שפרע באם רוצה לחזור כ"פ הב"ח בסי' רכ"ז ע"ש שרוצה להוכיח כן מדברי הגאון שהביא הרי"ף פ' המוכר הספינ' ע"ש ולא ירד לעומק דעת הרי"ף גם הדין ליתא אלא דשניה' צריכי' לקבל מ"ש דכללא הוא דמעו' לענין מ"ש הוא כמשיכ' לענין דקנה ומחזיר אונאה וכ"כ בפשיטות הרמב"ן בחדושיו פרק הספינה עיין שם באורך שהוכיח כן ובאורי ירושלמי והגאון נדחים כמבואר ברמב"ן מכמה הוכחות וראיות וזהו כוונת הרי"ף ודו"ק כן נ"ל:
 

באר היטב

(א) שלא:    כתב בש"ג בפ' שנים אוחזין דמדברי הג"א שם מוכח דאע"ג דקי"ל דבדברים בעלמא אינו נגמר המקח מ"מ לאחר שנתקנ' שבועת היסת אם ראובן טוען לשמעון מכרת לי כלי פלוני והלה כופר אע"פ שהכלי ביד שמעון ואם היה אומר אני חוזר בי היה פטור מכלום עכשיו שכופר מצי להשביעו היסת עכ"ל ואין דבריו נראין דכיון דיכול לחזור למה ישבע ודברי הג"א יש לפרש שקנה בקנין המועיל וכמ"ש ריש סימן רכ"ב ע"ש. ש"ך.

(ב) מי שפרע:    מי שאינה לחבירו בשיעור שתות והלוקח נתן לו הדמים ולא משך עדיין והמתאנה רצה לחזור א"צ לקבל עליו מי שפרע אף דהלה רוצה להחזיר לו האונא' אבל המאנה צריך לקבל מי שפרע אם רוצה לחזור כ"פ הב"ח בסי' רכ"ז ע"ש שרוצה להוכיח כן מדברי הגאון שהביא הרי"ף פ' המוכר את הספינה ע"ש ולא ירד לעומק דעת הרי"ף גם הדין ליתא אלא דשניהם צריכין לקבל מי שפרע דכללא הוא דמעות לענין מי שפרע הוי כמשיכה לענין דקנה ומחזיר אונאה וכ"כ הרמב"ן בחידושיו שם בפשיטות ע"ש באורך שהוכיח כן. שם.

(ג) מקצת:    פירוש אפילו אינו רוצה לחזור רק מהמותר שלא קיבל דמים נגדו וה"ט דכבר נתבאר בסי' ק"צ דבקרקע קונה הכל במקצת כשאינו עייל ונפיק אזוזי וגם לענין מי שפרע במטלטלים הדין כן כמ"ש הט"ו שם סי"ז ע"ש. סמ"ע.
 

קצות החושן

(א) וחייב לקבל מי שפרע. ואם כופר ואומר שלא קיבל הדמים על המקח כלל אלא אומר שנתן לו המעות דרך הלואה או פקדון מחזיר המעות עמ"ש בסי' פ"ח סקכ"ב דכה"ג דאין בזה כפירת ממון אין אוררין אותו לנוכח כיון שכופר אלא אוררין סתם בב"ד הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש