שולחן ערוך חושן משפט קצה ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

י"א שאין הקנין מועיל אא"כ מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם אמר לו הקונה תקנה סודר זה ותקנה חפצך לי לאחר שלשים לא קנה מפני שבשעה שיש לו לקנות כבר החזיר הסודר לקונה אבל אם אמר לו קנה ע"מ שתקנה לי מעכשיו ולאחר ל' יום קנה:

הגה: ובסתם אמרינן דהוי מעכשיו באופן המועיל דודאי בכדי לא הוי עביד (פסקי מהרא"י סי' קע"ג):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אבל אם א"ל קנה ע"מ כו':    בפרישה כתבתי הטעם דמעכשיו הוא שיור בקנין וכאלו אמר מעכשיו יתחיל הקנין ולא יגמור עד לאחר ל' יום וכיון שכן צריך להיות הדבר שקונין בו קיים אז ביד המקנ' ובק"ס כבר חזר הסודר למריה אבל באומר ע"מ אין כאן שיור בקנין אלא תנאי בעלמא וכאלו אמר מעכשיו קנהו בסודר זה רק שאני מתנ' שלא תקחנו עד אחר ל' יום ומן הדין ע"מ בלא תנאי מעכשיו נמי מהני שתקנו לומר ג"כ מעכשיו לפרסם הדבר שמקניהו לו מיד וכ"כ ב"י עפ"ר:

דודאי בכדי לא הוה עביד:    ☜ וכ' מהרא"י בפסקיו שם דמי שקיבל קנין לגרש אשתו לא הוי קנין וע' בא"ע סי' קל"ה ס"ט:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ז) י"א שאין הקנין מועיל כו' ע' בתשו' רשד"ם סי' רע"ז ורפ"ח:

(ח) אבל אם א"ל קנה ע"מ כו' בפרישה כתבתי הטעם דמעכשיו הוא שיור בקנין כו' עד ומן הדין ע"מ בלא תנאי מעכשיו נמי מהני אלא שתקנו לומר ג"כ מעכשיו לפרסם הדבר שמקנהי לו מיד וכ"כ ב"י עכ"ל סמ"ע ודבריהם תמוהים דהא האי ע"מ הקונה קאמר ליה וכן הוא בפוסקים ומוכח ל' ס"ס קצ"א דמעכשיו לחוד סגי וכן מוכח בטור כאן ודוק וע"מ דנקט הטור סירכא דלישנא הוא דכל סודר קני ע"מ להקנות הוא וגם דעת התוס' בקידושין כן לשמואל דקי"ל כותיה ע"ש ודוק וע' לקמן ס"ס קצ"ז ובתשובות הארכתי עיין בהרא"ש פ' מי שמת ובטור לקמן סי' ר"י (ע' בתשו' מהרי"ט סי' מ"ו):
 

באר היטב

(יג) מועיל:    עיין בתשובת רשד"ם סי' רע"ז ורפ"ח.

(יד) מעכשיו:    הטעם דמעכשיו הוא שיור בקנין וכאילו אמר מעכשיו יתחיל הקנין ולא יגמור עד לאחר ל' יום וא"כ צריך שיהיה הדבר שקונין בו קיים אז ביד המקנה ובק"ס כבר חזר הסודר למריה אבל באומר ע"מ אין כאן שיור בקנין אלא תנאי בעלמא וכאילו אמר מעכשיו קנה בסודר זה רק שאני מתנה שלא תקחנו עד אחר ל' יום ומן הדין ע"מ בלא תנאי מעכשיו מהני אלא כדי לפרסם שמקנהו לו מיד וכ"כ הב"י עכ"ל הסמ"ע וכתב הש"ך דדבריהם תמוהין דהא האי ע"מ הקונה קא"ל וכן הוא בפוסקים ומוכח בסוף סימן קצ"א דמעכשיו לחוד סגי וכ"מ בטור כאן ודוק וע"מ דנקט הטור סירכא דלישנא הוא דכל סודר קני ע"מ להקנות הוא וגם דעת התוספות בקידושין כן לשמואל דקי"ל כוותיה ע"ש וע"ל סוף סימן קנ"ז ועיין בהרא"ש פ' מי שמת ובטור סי' ר"י ובתשובת מהרי"ט סי' מ"ו עכ"ל (גם הט"ז כתב שדברי הב"י בזה דחוקים וע"ש מה שמפרש הוא דברי התוספות בזה).
 

קצות החושן

(ה) על מנת שתקנה לי מעכשיו ולאחר שלשים יום קנה. והוא מתוס' פ' האומר דף ס"ג ד"ה כגון דכתב לו וז"ל צריך לדקד' אליבא דר' יוחנן דאית לי' מעכשיו ולאחר שלשים שיורא איך אנו קונין שום דבר לאחר זמן כגון שידוכים ושאר דברים כיון דכבר הדרא סודרא למרי' ואומר הר"מ דשמא על מנת מהני וכו' ולכך טוב לומר על מנת וע"ש ובש"ך כתב על דברי הסמ"ע שכתב בפרישה כתבתי הטעם דמעכשיו הוי שיור בקנין וכו' עד מן הדין ע"מ בלא תנאי מעכשיו נמי מהני אלא שתקנו לומר ג"כ מעכשיו לפרסם הדבר שיקנאו מיד וכ"כ ב"י עכ"ל סמ"ע ודבריהם תמוהין דהא ע"מ הקונה קא"ל ומוכח לעיל סי' קצ"א דמעכשיו לחוד סגי וכן מוכח בטור כאן וע"מ דנקט הטור סירכא דלישנא הוא דכל סודר קני ע"מ להקנות הוא וגם דעת התוספות בקידושין כן לשמואל דקיימא לן כותי' עכ"ל:

אמנם דעת הפוסקים נראה דקי"ל כר' יוחנן דאמר שיורא וכן נראה דעת התוס' שהקשו איך אנו קונין שום דבר ומשמע דאנו ס"ל כר' יוחנן וכן נראה מדברי הטור וש"ע סי' קצ"ז סעי' ז' ז"ל ואם אמר לו קנה מעכשיו לאחר שלשים קנה ואפי' היתה עומדת באגם וע"ש ומשמע דוקא באגם אבל לא ברה"ר וזה כר' יוחנן דאמר שיורא אבל לשמואל דס"ל תנאה מהני אפילו עומדת ברה"ר בסוף שלשים ומ"ש בש"ע שזה כמו שהקנה אותה עתה על תנאי לאו דוקא מדכתב דוקא אגם ועמ"ש בסי' קצ"ז סק"ה דאגם דנקט דוקא היא. ומ"ש הרמ"א בס"ס קצ"א במעכשיו ולאחר שלשים ונקרע השטר דמהני כבר השיגו בט"ז כיון דקי"ל כר' יוחנן ולא כשמואל א"כ נקרע השטר לא מהני ע"ש ואפשר דמיירי הרמ"א שהיה בפירוש דרך תנאי. ומ"ש הש"ך דהא ע"מ הקונה קא"ל שותא דמרן לא ידענא דמה לי הקונה אמר או המקנה ועיקרא דמלתא דהיכא דהוא בע"מ ודאי תנא' הוי לא שיורא:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש