שולחן ערוך חושן משפט קצה ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אע"פ שלא תפס המקנה כל הכלי אלא מקצתו ונשאר קצתו ביד הקונה קנה בו והוא שיאחז ממנו שיעור כלי שהוא שיעור ג' אצבעות ואם אחז פחות מג' אצבעות צריך שיאחוז בענין שיהא יכול לנתק כל הכלי ולהביאו אצלו:

הגה: וי"א דאין קנין בפחות מג' (המגיד פ"ה דמכירה ור"ן סוף פ"ד דנדרים וב"י בשם עיטור ונ"י פ"ק דמציעא) ואין המוכר יכול לעכב הכלי או לחתוך קצתו דסתם קנין ע"מ להחזיר הכלי הוא (הגהות אשירי פ' הזהב) ואין מקנין בכלי אלא מדעת בעליו (ב"י בשם עיטור ור' ירוחם והרא"ש והר"ן ספ"ד דנדרים ונ"י פ"ק דמציעא) ולכן מי שלקח סודר חבירו בלא דעתו ומקנה בו אינו קנין (תשו' רשב"א חי"ט ותשובת רמב"ן סי' ק"א) וי"א אפילו הוי כלי שאול לו אינו קנין אא"כ השאילו כדי להקנות בו (מרדכי ס"פ הספינה) וכן נראה לי:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שהוא שיעור ג' אצבעות:    ר"ל ג' אצבעות על ג' אצבעות דאז שם כלי בגד עליו לענין טומאה וכ"כ רש"י ורשב"א והטור והמחבר רמזו במ"ש שיעור כלי שהוא שיעור ג"א דל' שיעור רמז לנו לשיעור הנזכר בבגדיה לענין דינים אחרים ומשום דסתם קנין הוא בק"ס לכן נקט האי שיעורא דג' על ג' ומינה נלמד להקונה בכלים אחרים. וק"ל ועפ"ר:

לנתק כל הכלי:    נראה דל"ד כל הכלי קאמר אלא שיעור כלי דהיינו ג' על ג' אצבעו' וכנזכר בפני זה ובטור שהעתיק ל' הרמב"ם לא כ' כל הכלי ע"ש:

שאין קנין בפחות מג':    פי' ולא במה שיכול לנתקו ולהביאו אצלו ועד"ר שם כתבתי במאי פליגי:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ו) בענין שיהא יכול לנתק כל הכלי כן כתב הב"ח ודוקא לענין קנין סודר ע"מ להקנות מהני כשיכול לנתקו אצלו אבל לענין שיקנה כל הכלי לא מהני מה שיכול לנתקו אצלו ודלקמן סי' רס"ט ס"ה או אפשר דדוקא במציא' אבל במכירה דדעת אחרת מקנ' אותו מהני כשיוכל לנתקו אותו לקנות כל הכלי כשאחז במקצתו והראשון נ"ל עיקר:
 

באר היטב

(ט) ג' אצבעות:    ר"ל ג' אצבעות על ג' אצבעות דאז שם כלי בגד עליו לענין טומאה וכ"כ רש"י ורשב"א והט"ו רמזו במ"ש לשון שיעור דר"ל הנזכר בבגדים לענין דינים אחרים ומשום דסתם קנין הוא בסודר לכן נקט האי שיעורא ומינה נלמד להקונה בכלים אחרים. שם.

(י) לנתק:    וכ"כ הב"ח ודוק' לענין ק"ס ע"מ להקנות מהני כשיכול לנתקו אצלו אבל לענין שיקנה כל הכלי לא מהני וכמ"ש בסי' רס"ט ס"ה או אפשר דדוקא במציאה אבל במכירה דדעת אחרת מקנה אותו מהני כשיוכל לנתקו אצלו לקנות כל הכלי כשאחז במקצתו והראשון נ"ל עיקר. ש"ך.

(יא) כל:    נראה דל"ד כל הכלי קאמר אלא שיעור ג' על ג' אצבעות כמ"ש לפני זה ובטור שהעתיק ל' הרמב"ם לא כתב כל הכלי ע"ש. סמ"ע.

(יב) מג':    פירוש ולא סגי במה שיוכל לנתקו ולהביאו אצלו. שם.
 

קצות החושן

(ד) דסתם קנין ע"מ להחזיר הוא עיין ר"ן בנדרים ס"פ השותפין שם בהאי דכתב נכסיו ע"מ להקנות לבר ברי' ואמרו עלה קני על מנת להקנות הוא וכתב שם הר"ן דאינו דומה למתנה על מנת להחזיר דזוכה לשעתו אבל כזה אינו מקנה לו לשום דבר רק ע"מ להקנות ע"ש דאמדי עלה בגמ' הא סודר קני ע"מ להקנות הוא ושמעי' מינה דקנין סודר נמי אינו זוכה בה לשום דבר אפי' לשעתו אלא ע"מ להקנו' ואינו כמו מתנה ע"מ להחזיר רק ע"מ להקנות החפץ שכנגד הסודר ועמ"ש בסי' ק"ג סק"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש