שולחן ערוך חושן משפט רסט ה


שולחן ערוך

טלית שמונח חציה על גבי עמוד שגבוה ג' טפחים וחציה על גבי קרקע ובא אחד והגביה ראש אחד שעל גבי קרקע וניתק ראש השני מעל גבי עמוד ונפל ע״ג קרקע קנאה כיון שראש האחד עדיין היא בידו וראש השני הי' מוגבהת מכחו ג' טפחים מהארץ אבל אם לא הי' ראש השני עדיין בידו בעוד שהטלית באויר לא קנאה ואע"פ שהיה מוגבה מכחו ג' טפחים כיון שעתה כולו בארץ וכן אפילו ראש האחד בידו ולא ניתק ראש השני מעל גבי העמוד לא קנה אע"פ שאילו נתקו הי' מוגבה מכחו ואם טלית מונח על גב דף והכה ועלה מכחו שלשה טפחים קנאו אבל אם לא עלה מכח הכאתו למעל' אלא נפל לארץ אפי' שהדף גבוה ג' טפחים לא קנה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

וניתק ראש השניה כו':    פי' ע"י הגבהת ראש זה מע"ג קרקע ניתק וזז ראש השני מע"ג העמוד וכיון שבגרמתו ניתק גם ראש השני דהיה באויר ג"ט בעוד היות ראש זה שהגבהו בידו הוה ליה כאלו הוי כולו בידו בבת אחת משא"כ כשבשעת שהתחיל לנתק מע"ג העמוד קודם שניתק ובא לאויר הניח המגביה ליפול מידו הראש האחד וק"ל:

כיון שעתה כולו בארץ:    ל"ד קאמר אלא כלומר כיון דהיה דרך ירידתו ליפול בארץ ולא היה מחזיק בה כלל בהיותו כולו באויר:

והכה ועלה מכחו ג"ט:    בפרישה כתבתי דהא דבעינן ג"ט היינו דוקא אם חוזר הטלית ליפול ע"ג העמוד דנמצא דהעמוד הוא קרקע שלו ובעינן שיהיה מוגבה ע"י ג"ט אבל אם מכח הכאתו עלה מהעמוד ודרך ירידתו נפל לארץ אפילו לא עלה מע"ג העמוד כי אם מעט כיון שעכ"פ עלה מכחו והיה ג"ט מהארץ מקום שסופו יפול שם קנהו ומ"ש הטור והמחבר אחר זה אבל אם לא עלה למעלה מכח הכאתו אלא נפל לארץ היינו דלא עלה כלל וע"ש שהבאתי ראיה לזה:

ש"ך - שפתי כהן

(ב) ועלו מכחו ע' בב"ח ועיין ביש"ש סוף חולין שהקשה על דין זה על הרא"ש ע"ש ודבריו תמוהין דודאי הרא"ש הוכיח זה מדברי המקשה אי למקני כו' ע"ש בלשון רש"י וא"כ הקשה הרא"ש היאך יכול להקנות בהגבהה דטרוף הקן כיון דלא תפיס בהו ודוק כי זה ברור:



באר היטב

(ה) בארץ:    לאו דוקא קאמר אלא כלומר כיון דהיה דרך ירידתו ליפול בארץ ולא היה מחזיק בו כלל בהיותו כולו באויר. שם.


(ו) שלשה טפחים:    היינו דוקא אם חוזר הטלית ליפול ע"ג הדף דנמצא דהדף הוא קרקע שלו ובעינן שיהא מוגבה ע"י ג"ט אבל אם מכח הכאתו עלה מהדף ודרך ירידתו נפל לארץ אפילו לא עלה מע"ג הדף כי אם מעט כיון שעכ"פ עלה מכחו והיה ג"ט מהארץ מקום שסופו ליפול שם קנהו ומ"ש הט"ו אח"ז אבל אם לא עלה מכח הכאתו למעלה כו' היינו דלא עלה כלל ועפ"ר שהבאתי ראיה לזה כ"כ הסמ"ע וכת' הש"ך וז"ל עיין בב"ח ועיין ביש"ש סוף חולין שהקשה על הרא"ש בדין זה ע"ש ודבריו תמוהין דודאי הרא"ש הוכיח מדברי המקשה אי למקני כו' ע"ש בלשון רש"י וא"כ הקש' הרא"ש האיך יכול להקנות בהגבהה דטרוף הקן כיון דלא תפוס בהו ודוק כי זה ברור עכ"ל.



קצות החושן

▲ חזור לראש