שולחן ערוך חושן משפט קצא ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קצא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שטרי דידן שטרי קנין הם:
- הגה: והקרקע נקנה על ידו ואם כתב לו בפירוש שלא מכר לו בשטר ואינו אלא לראייה בעלמא אין הקרקע נקנית על ידו (הר"ן פ"ק דקדושין והמגיד פ"א דקדושין ופ"א דמכירה):
מפרשים
שטרי קנין הם: והטעם כיון דנזכר בהם ענין מכירה ואף ע"פ שכתב בהן לשון עבר מכרתי או נתתי עכ"ל שם ובד"מ הביאו וגם בקרא מצינו לשון עבר במקח שנאמר נתתי כסף השדה קח ממני:
אינו אלא לראי' בעלמא: כ' מור"ש ז"ל דהא דאין קונין בשטרות העומדים לראייה היינו במקום שקונין בשטר אבל במקום שקונין בכסף אף שכותבין שטר ג"כ דאז אינו קונה בכסף לחוד (וכמ"ש המחבר בסי' שלפני זה בס"ח) מהני שטר ראיהלהכסף וקונין בו עכ"ל.
(ב) שטרי קנין הם עיין בתשובות ר"ש כהן ששייכים לס"ב סי' כ"ד:
(ד) בעלמא: כת' הסמ"ע בשם מהרש"ל דהא דאין קונין בשטרות העומדים לראיה היינו במקום שקונין בשטר אבל במקום שקונין בכסף אף שכותבין שטר ג"כ דאז אינו קונה בכסף לחוד מהני שטר ראיה להכסף וקונין בו עכ"ל ועיין בתשו' רש"ך השייכים לס"ב סי' כ"ד.
(א) שטרי דידן שטרי קנין בפ"ב דגיטין דף כ' בעי רמי בר חמא היו מוחזקי' בטבל' שהי' שלה וגט כתוב עליו והרי היא יוצאה מתחת ידה מי אמרי' אקנויי אקני' לי' או דלמ' אשה לא ידע' לאקנויי אמר אביי ת"ש אף הוא העיד על כפר קטן כו' הא בעינן ספר מקנה וליכ' אלא משום דאמרי' אקנויי אקני לי' ע"ש:
ומבואר דשטר קנין לא מהני עד שיהי' הנייר והוא השטר של המוכר דבעי' ספר המקנה ואע"ג דלוקח נותן שכר הסופר צריך הוא לחזור ולקנותו למוכר בכדי שיהי' המוכר חוזר ומקנ' לו את השטר דבעי' ספר המקנ' וכן כשנותן המוכר ליד לוקח את השטר צריך להקנותו לגמרי ללוקח ואם אמר ע"מ שהנייר שלי לא מהני דה"ל אותיות פורחת באויר וכמו שאמרו שם גבי גט אשה וה"ה שטר הקנאה דחד דינא הוא ואע"ג דגבי גט אשה אמרו שם דאקנויי אקני לי' רבנן היינו משום תקנת עגונ' אקנויי אקני לי' רבנן וכדפי' רש"י שם דה"ל כמאן דיהיב איהי דהפקר ב"ד הפקר ואין תקנה זו אלא גבי גט דלא לשהי' דזמנין שלא ירצה ליתן שכר הסופר וכמבואר בטור אה"ע סי' ק"כ ז"ל הגט צריך שיהי' משל הבעל כו' והבעל נותן שכר הסופר ומפני תקנת עגונות תיקנו שהאשה תתן שכר הסופר ותקנהו לבעל ע"ש וא"כ אין תקנה זו אלא גבי גט אשה אבל בשטר מקנה בעי כדינו וכיון דהלוקח נותן שכר הסופר צריך להקנותו למוכר ומהתימ' על הפוסקים שלא הזכירו דין זה לפרש שצריך להיות הנייר משל מקנה וכמו בגט אשה וא"כ בשטרי דידן כיון דהלוקח נותן שכר הסופר ואינו מקנהו למוכר נרא' דלא מהני לקנין ואינו אלא לראי' דלראי' אין צריך ספר המקנה וכמ"ש תוס' שם דף כ' וזה נרא' לענ"ד ועמ"ש בסי' ל"ט סק"ז ובסי' ס"ו ס"ק כ"ד:
(ב) והקרקע נקנה על ידן עי' ב"י שכ' תשוב' הרשב"א באלמנה שבא ליפרע כתובתה כו' מכר לה קרקע בדמי סך כתובתה ועשה לה שטר בגופן כו' ואח"ז טוען ראובן שאין המכירה כלום כו' לאה זו קנתה בשטר זה אע"פ שהוא עשוי בגופן כמבואר בפ"ק דגיטין דבשטר מכר קנה ושטר מכר העשוי אף לראי' כגון שטרי מכר שהעולם נוהגין לעשות קונין כאלו כ' שדה קנוי לך כו' ואי משום שלא נתנה מעות דמלוה אינו קונה הכא לא צריך דבלא כסף נמי קונה דטעמא דשמואל דאמר בשטר מכר לא קנה עד שיתן דמים כו' משום דסתמ' דמלת' לא גמר ומקני עד שיתן כלוקח דמים וכאן אינו מצפה שהרי מחילת הכתיבה במקום דמים וה"ל כמוכר שדהו מפני רעתה ולפיכך לאה זו קנתה דשטר זה קני' גמורה היא עי' שם. וקשה דהא טעמא דשטר מכר אמרו בפ"ק דגיטין משום דאי לאו דיהיב דמי לא הוי מרעי נפשייהו ע"ש וא"כ הכא דליכ' כסף דמלוה אינו קונה היכי קונה בשטר הנעשה בגופן ושטר מתנה אינו קונה וע' ש"ע סי' ס"ח ואפשר דקונה משום דד"ד וכמבואר בסי' ס"ח שם ע"ש: